חיפוש
תייר מקומי/ אלעד ארנון
הולֵך בּסִמטאות הזמָן
הכביש מתפָּתל בין חומותַייך
לצומֶת דרַכִים של קדוּשָה
צלָעות אָרָזִים חָבוּיים בּבִּטנֶך
כּאן נוכַח המלך באָרמונו
לִבנות בָּית לאָדונו
כּתָלַייך חָרוּשים בצָלקות
גורדֵי שֶחָקִים לתוך האָדַמַה
מה לִי ולָך שָלֶם?
אָני דור המוּלטימדיה
ואָת שושָנַת המֵקורות
אָברֵך מבַקש
"בּוא תָנִיח תפִילִין"
ומחוּץ לחומָה הכבִישִים סואָנִים
גָם אָת כמו כּוּלָן
הָפַכת מטרופולִין
ליָד המָשֶבִּיר מָאַהַל מחָאַה
אָנִי מָחריש,
מָגבִּיר צעָדיי
ממַהר לעָבודָה.
בשכונתו של ר' מאיר היו בריונים, והיו מצערים אותו הרבה. התפלל עליהם ר' מאיר שימותו. אמרה לו ברוריה אשתו: מה דעתך? משום שנאמר "יתמו חטאים…? וכי כתוב "חוטאים"? - "חטאים" כתוב! ועוד, השפל לסוף המקרא: "ורשעים עוד אינם" - כיון שיתמו חטאים - ורשעים עוד אינם. אלא בקש עליהם רחמים שיחזרו בתשובה - "ורשעים עוד אינם"!
ביקש עליהם רחמים, וחזרו בתשובה.
(בבלי ברכות, דף י' ע"א)
מין אחד אמר לברוריה: כתוב "רני עקרה לא ילדה" - משום שלא ילדה - רני? אמרה לו: שוטה, השפל לסוף המקרא: "כי רבים בני שוממה מבני בעולה"! אלא מהו "עקרה לא ילדה"? רני, כנסת ישראל, שדומה לאישה עקרה, שלא ילדה בנים לגיהינום כמותכם.
(בבלי ברכות, דף י' ע"א)
רבי שמלאי בא לפני רבי יוחנן. אמר לו: ילמדני מר ספר יוחסין [דברי תנאים על ס' דברי הימים]. אמר לו: מהיכן אתה? אמר לו: מלוד. והיכן מושבך? בנהרדעא. אמר לו: לא מלמדים לא ללודים ולא לנהרדעים וכל שכן שאתה מלוד ומושבך בנהרדעא [שאינכם מיוחסים]. כפהו וריצהו, אמר לו: נלמד בשלושה חודשים! הרים ר' יוחנן גוש עפר, זרק בו. אמר לו: ומה ברוריה אישתו דרבי מאיר ביתו דרבי חנניה בן תרדיון ששנתה שלוש מאות שמועות ביום משלש מאות חכמים ואפילו כך לא יצאה ידי חובתה בשלוש שנים, ואתה אמרת בשלושה חודשים?!
(בבלי פסחים דף ס"ב ע"ב)
קלוסטרא - ר' טרפון מטמא וחכמים מטהרין, וברוריא אומרת: שומטה מן הפסח זה ותולה בחברו בשבת. כשנאמרו הדברים לפני ר' יהודה אמר: יפה אמרה ברוריא.
(תוספתא כלים בבא מציעא פרק א, ו', מהדורת צוקרמנדל)
תנור - מאימתי מקבל טומאה? משיסיקנו כדי לאפות בו סופגנין. ור' שמעון מטמא מיד. רבן שמעון בן גמליאל אומר משם רבי שילא: הטיחו בטהרה ונטמא - מאימתי טהרתו? אמר ר' חלפתא איש כפר חננייה: אני שאלתי את שמעון בן חנניא ששאל את בנו של ר' חנניא בן תרדיון ואמר: משיסיענו ממקומו, ובתו אומרת: משיפשט את חלוקן. כשנאמרו הדברים לפני ר' יהודה בן בבא אמר: יפה אמרה בתו מבנו.
(תוספתא כלים בבא קמא פרק ד' י"ז, מהדורת צוקרמנדל)
מעשה בר' מאיר שהיה יושב ודורש בבית המדרש בשבת בשעת המנחה, ומתו שני בניו. מה עשתה אמם? הניחה שניהם על המיטה ופירשה סדין עליהם. במוצאי שבת בא ר' מאיר מבית המדרש לביתו.
אמר לה: היכן שני בני?
אמרה לו: לבית המדרש הלכו.
אמר לה: צפיתי בבית המדרש ולא ראיתים.
נתנה לו כוס של הבדלה והבדיל, חזר ואמר לה: היכן שני בני?
אמרה לו: הלכו למקום פלוני ועכשיו הם באים.
הקריבה לפניו לאכול. לאחר שאכל אמרה לו: רבי, שאלה אחת יש לי לשאול.
אמר לה: אמרי שאלתך.
אמרה לו: רבי, קודם היום בא אדם אחד ונתן לי פקדון, ועכשיו בא ליטול אותו - אחזיר לו או לאו?
אמר לה: בתי, מי שיש לו פקדון אינו צריך להחזירו לבעליו?!
אמרה לו: חוץ מדעתך לא הייתי מחזרת אותו.
מה עשתה? תפסה אותו בידו והעלתו לחדר והקריבה אותו למיטה. נטלה הסדין מעליהם וראה שניהם מתים ומונחים על המיטה. התחיל בוכה ואומר: בני, בני! רבותי, רבותי! בני בדרך ארץ, ורבותי שהיו מאירים עיני בתורתם! באותה שעה אמרה לו: רבי, לא כך אמרת לי, שאנו צריכים להחזיר פיקדון לבעליו? כך "ה' נתן וה' לקח, יהיה שם ה' מבורך".
(מדרש משלי ל"א)
ברוריה, אשתו של ר' מאיר, בתו של רבי חנינא בן תרדיון היתה. אמרה לו: גנאי הוא לי, שתשב אחותי בקובה של זונות. נטל תרקב של דינרים והלך לשם ואמר: אם לא נעשתה בה עברה יעשה לה נס, ואם עשתה עברה - לא יעשה לה נס. הלך ועשה עצמו כפרש, ואמר לה: הישמעי לי.
אמרה לו: דרך נשים לי. אמר לה: אמתין לך. אמרה לו: הרי יש הרבה נאות ממני. אמר: מכלל, שלא עשתה עברה, וכל מי שבא אומרת לו כך.
הלך אצל השומר. אמר לו: תנה לי. אמר לו: מתירא אני מפני המלכות. אמר לו: טול תרקב של דינרים, חציו תן שוחד וחציו יהא לך. אמר לו: וכשיכלו הדינרים מה אעשה? אמר לו: תאמר "אלוהי מאיר, ענני" - ותנצל. אמר לו: ומי יאמר שכך הוא? אמר לו: עכשיו תראה. היו שם כלבים שהיו אוכלים בני אדם. נטל ר' מאיר צרור וזרק בהם. באו עליו לאכלו. אמר: "אלוהי מאיר ענני" - הניחוהו. ראה השומר כך ונתן אותה לר' מאיר.
(בבלי עבודה זרה, דף י"ח ע"א)
רבי יוסי הגלילי היה מהלך בדרך. מצא את ברוריה, אמר לה: באיזה דרך נלך לעיר לוד? אמרה לו: גלילי שוטה, לא כך אמרו חכמים: "אל תרבה שיחה עם האשה"? היה לך לומר: "באיזה ללוד?".
(בבלי עירובין, דף נ"ג ע"ב).
ברוריה מצאתו לתלמיד אחד שהיה לומד בלחש. בעטה בו ואמרה: ולא כך נאמר "ערוכה בכל ושמורה"? אם ערוכה ברמ"ח אברים שלך - משתמרת, ואם לאו - אינה משתמרת.
(בבלי עירובין, דף נ"ג ע"ב).
קם [רבי מאיר], ברח, והגיע לבבל. יש שאומרים: בשל מעשה זה [שמסופר עליו קודם שעבר עברה כדי לברוח מהמלכות] ויש שאומרים: משום מעשה דברוריא.
(בבלי עבודה זרה דף י"ח ע"א)
ויש אומרים משום מעשה דברוריא - שפעם אחת ליגלגה על שאמרו חכמים (קדושין דף פ) "נשים דעתן קלה עליהן", ואמר לה: חייך, סופך להודות לדבריהם. וצווה לאחד מתלמידיו לנסותה לדבר עבירה, והפציר בה ימים רבים עד שנתרצית. וכשנודע לה חנקה עצמה, וברח רבי מאיר מחמת בושה.
(רש"י על עבודה זרה דף י"ח, ע"א )