חיפוש
תייר מקומי/ אלעד ארנון
הולֵך בּסִמטאות הזמָן
הכביש מתפָּתל בין חומותַייך
לצומֶת דרַכִים של קדוּשָה
צלָעות אָרָזִים חָבוּיים בּבִּטנֶך
כּאן נוכַח המלך באָרמונו
לִבנות בָּית לאָדונו
כּתָלַייך חָרוּשים בצָלקות
גורדֵי שֶחָקִים לתוך האָדַמַה
מה לִי ולָך שָלֶם?
אָני דור המוּלטימדיה
ואָת שושָנַת המֵקורות
אָברֵך מבַקש
"בּוא תָנִיח תפִילִין"
ומחוּץ לחומָה הכבִישִים סואָנִים
גָם אָת כמו כּוּלָן
הָפַכת מטרופולִין
ליָד המָשֶבִּיר מָאַהַל מחָאַה
אָנִי מָחריש,
מָגבִּיר צעָדיי
ממַהר לעָבודָה.
בסורא לא אוכלים עטינים, בפומבדיתא אוכלים עטינים: רמי בר תמרי, שהוא רמי בר דיקולי מפומבדיתא, נקלע לסורא בערב יום כיפור. הוציאו כולם העטינים שלהם וזרקו אותם. הלך הוא, לקח אותם ואכל אותם. הביאו אותו בפני רב חסדא.
אמר לו: "למה אתה עושה כך?"
אמר לו: "מהמקום של רב יהודה אני, שאוכל".
אמר לו: "ואין אתה מקבל, שנותנים עליו חומרות המקום שיצא משם וחומרות המקום שהלך לשם"?
אמר לו: "חוץ לתחום אכלתיו".
"ובמה צלית אותו?"
אמר לו: "בחרצנים של ענבים".
"ושמא הם מיין נסך?"
אמר לו: "הם היו לאחר שנים עשר חודש."
"ושמא הם גזולים?"
אמר לו: "זה יאוש בעלים, שצמחו בהם עשבים."
ראה שאינו מניח תפילין. אמר לו: "מה הסיבה שאין אתה מניח תפילין?"
אמר לו: "חולה מעיים אני, שאמר רב יהודה - חולה מעיים פטור מן התפילין.
ראה שאין חוט בבגדו. אמר לו: "מה הסיבה שאין לך חוט?"
אמר לו: "טלית שאולה היא, שאמר רב יהודה - טלית שאולה, כל שלושים יום, פטורה מן הציצית.
בינתיים הביאו אחד, שלא היה מכבד את אביו ואמו - כפתוהו.
אמר להם: "שחררו אותו, ששנינו כל מצוות עשה שמתן שכרה בצידה, אין בית דין שלמטה מזהיר עליו".
אמר לו: "אנו רואים שאתה מאוד חריף."
אמר לו: "אם היית במקום של רב יהודה, הייתי מראה לך את חריפותי."
בסורא לא אכלי כחלי, בפומבדיתא אכלי כחלי; רמי בר תמרי, דהוא רמי בר דיקולי מפומבדיתא, איקלע לסורא במעלי יומא דכפורי, אפקינהו כולי עלמא לכחלינהו שדינהו, אזל איהו - נקטינהו אכלינהו, אייתוה לקמיה דרב חסדא, אמר ליה: אמאי תעביד הכי? אמר ליה: מאתרא דרב יהודה אנא, דאכיל. אמר ליה: ולית לך נותנין עליו חומרי המקום שיצא משם וחומרי המקום שהלך לשם? אמר ליה: חוץ לתחום אכלתינהו. ובמה טויתינהו? אמר ליה: בפורצני; ודלמא מיין נסך הויא? אמר ליה: לאחר שנים עשר חדש הוו; ודלמא דגזל הוה? אמר ליה: יאוש בעלים הוה, דקדחו בהו חילפי; חזייה דלא הוה מנח תפילין, אמר ליה: מאי טעמא לא מנחת תפילין? אמר ליה: חולי מעיין הוא, ואמר רב יהודה חולי מעיין - פטור מן התפילין; חזייה דלא הוה קא רמי חוטי, אמר ליה: מאי טעמא לית לך חוטי? אמר ליה: טלית שאולה היא, ואמר רב יהודה טלית שאולה, כל שלשים יום - פטורה מן הציצית; אדהכי, אייתוה לההוא גברא דלא הוה מוקר אבוה ואמיה כפתוהו, אמר להו: שבקוהו, דתניא כל מצות עשה שמתן שכרה בצדה - אין בית דין שלמטה מוזהרין עליה, אמר ליה: חזינא לך דחריפת טובא! אמר ליה: אי הוית באתריה דרב יהודה, אחוינא לך חורפאי!
(תלמוד בבלי מסכת חולין דף קי עמוד א-ב)