חיפוש
תייר מקומי/ אלעד ארנון
הולֵך בּסִמטאות הזמָן
הכביש מתפָּתל בין חומותַייך
לצומֶת דרַכִים של קדוּשָה
צלָעות אָרָזִים חָבוּיים בּבִּטנֶך
כּאן נוכַח המלך באָרמונו
לִבנות בָּית לאָדונו
כּתָלַייך חָרוּשים בצָלקות
גורדֵי שֶחָקִים לתוך האָדַמַה
מה לִי ולָך שָלֶם?
אָני דור המוּלטימדיה
ואָת שושָנַת המֵקורות
אָברֵך מבַקש
"בּוא תָנִיח תפִילִין"
ומחוּץ לחומָה הכבִישִים סואָנִים
גָם אָת כמו כּוּלָן
הָפַכת מטרופולִין
ליָד המָשֶבִּיר מָאַהַל מחָאַה
אָנִי מָחריש,
מָגבִּיר צעָדיי
ממַהר לעָבודָה.
צריך- דפי מקורות, עטים, דפים לבנים.
- לחלק דפים ריקים לכולם, לכתוב מקרה שבו נכשלו.
- לנסות להגדיר, לפי המקרה שהביאו, מה זה לדעתם "כשלון".
- שיתוף ואסיף- מקרים והגדרות.
- לתת הגדרה מילונאית של "כשלון", לבדוק האם מתאימה ואיפה לא להגדרות שהעלו.
- לדייק את הפסוק ממשלי, הפעם היחידה שבה מופיע השורש כ.ש.ל כשם עצם "כשלון". לפי המקור הזה בעצם הכישלון כבר טמון עוד לפני שמגיע, עצם הגאווה היא כישלון וכאשר ה"בלון" של הגאווה מתפוצץ נשארים רק עם הכישלון.
- דיון בדבר ההגדרה היוצאת מהפסוק- האם מסכימים איתה? האם היא נכונה גם לשימוש היום במושג "כשלון"? האם כיום מושג מורחב יותר? אם כן- אילו משמעויות נוספו?
- מעבר לעיסוק בתוצאות האפשריות של כשלון, דרך לימוד סיפור "חטא העגל". ("חטא העגל" כסיפור המתאר כישלון, אולי אפילו כישלון מתוך גאווה, כמו בפסוק במשלי).
- קריאת הסיפור- שמות לב'
- תיאור מה היה לפני ומה יקרה אחרי (על פי הסדר המסופר בפרשות) ומתוך כך העמדת השאלה בה נרצה לדון בעזרת הפרשנים. לפני- השראת שכינה בהר סיני. פרשות "תרומה-תצווה" ציווי על בניית משכן ושמירת שבת. אז מגיע תיאור הלוחות הראשונים- חטא העגל- ותיאור הלוחות השניים אחרי- תיאור של ענייני שבת וביצוע בניית המשכן. בעקבות כך, השראת שכינה במשכן.
- השאלה: מה מקומו של חטא העגל בתוך כל הרצף? האם לכישלון יש איזושהי השפעה, ואם כן איזו?
- לימוד שתי גישות שונות דרך הפרשנים: ספורנו- המשכן כרגרסיה להשראת שכינה בסיני, בעקבות חטא העגל. "מוקדם ומאוחר בתורה", אי אפשר לומר שמשכן בדיעבד ולכן כתוב אחרת, אבל בעיקרון לגמרי כתגובה לחטא העגל. (לכן גם לא חזרה על פרשיות משכן אלא המשך) רמב"ן- אין הבדל בין הכבוד הנגלה בסיני לזה הנגלה במשכן, כיוון שהקב"ה נתרצה לישראל לגמרי. סדר פרשיות כסדרן. חזרה על פרשיות משכן להודיע שחיבתו לא השתנתה.
- לגבי כל אחד מהפרשנים לשאול לדעת הלומדים. איך מבינים אותו? האם מסכימים עם התפיסה? לבסוף להראות את הגרף שיוצא מרצף הפרשות (תרומה-פקודי) על פי כל אחד מהפרשנים.
- נסיון להצעת גישה שלישית- הכישלון כמנוף. חטא עגל הזהב, בדיעבד, מדגיש אצל העם את הצורך בא' ובקרבה אליו ועבודה אותו. תחושות שמועברות מאוד חזק דרך השיר "עגל הזהב" של אהוד בנאי.
- לבקש לחזור אל תיאור הכישלון אותו כתבו בתחילה- לברר לעצמם "כשלון מאיזו גישה" זה: האם כתוצאה מהכישלון הזה הייתה רגרסיה? האם לא השתנה דבר? האם הייתה התקדמות?
- לשאול לאיזה תיאור כשלון בעיקר מתחברים?
- לשקף ולסכם.