"רבי זוסא האריך ימים והגיע לזקנה מופלגת. שבע שנים שכב לפני מותו על ערש דווי, שקיבל עליו כך מסופר, את הייסורים כדי לכפר על ישראל. באו לבקרו בימי חוליו תלמידיו, זמן מה לפני פטירתו אמר להם רבי זוסא: אם ישאלו אותי למה לא הייתי משה – אדע מה להשיב. אבל אם ישאלו אותי למה לא הייתי זוסא – יסתתמו טענותיי".
(אור הגנוז ,מרטין בובר)