חיפוש
תייר מקומי/ אלעד ארנון
הולֵך בּסִמטאות הזמָן
הכביש מתפָּתל בין חומותַייך
לצומֶת דרַכִים של קדוּשָה
צלָעות אָרָזִים חָבוּיים בּבִּטנֶך
כּאן נוכַח המלך באָרמונו
לִבנות בָּית לאָדונו
כּתָלַייך חָרוּשים בצָלקות
גורדֵי שֶחָקִים לתוך האָדַמַה
מה לִי ולָך שָלֶם?
אָני דור המוּלטימדיה
ואָת שושָנַת המֵקורות
אָברֵך מבַקש
"בּוא תָנִיח תפִילִין"
ומחוּץ לחומָה הכבִישִים סואָנִים
גָם אָת כמו כּוּלָן
הָפַכת מטרופולִין
ליָד המָשֶבִּיר מָאַהַל מחָאַה
אָנִי מָחריש,
מָגבִּיר צעָדיי
ממַהר לעָבודָה.
פעם אחת אמר המלך לאהובו, השני למלך: באשר אני חוזה בכוכבים, רואה אני שכל התבואה שתגדל בשנה זאת, מי שיאכל ממנה יהיה נעשה משוגע. אם כן ונטכס עצה.
ענה לו, שעל כן יכינו לעצמם תבואה שלא יצטרכו לאכול מהתבואה הנ"ל. וענה לו המלך: אם כן, כשאנחנו לבד לא נהיה משוגעים וכל העולם יהיה משוגע, אז יהיה להיפך, שאנחנו נהיה משוגעים.
על כן בוודאי נצטרך גם כן לאכול מהתבואה. אבל נסמן סימן על מצחינו, שנדע על כל פנים שאנחנו משוגעים. שאם מסתכל על מצחך וכן שתסכל על מצחי נדע מהסימן שאנחנו משוגעים.
(רבי נחמן מברסלב)