נקודות למנחה סדנת: "ידידי השכחת?!"

• "אם ראשונים בני מלאכים - אנו בני אנשים, ואם ראשונים בני אנשים - אנו כחמורים ... "
(בבלי, שבת, דף קיב עמוד ב):

יש המבחינים בין משוררי תור הזהב בספרד לבין משוררי הדורות האחרונים, בטענה של "ירידת הדורות", ובטענה ש"המוסיקה הפכה להיות ה"רוכב", והמילים רק מקשטות את המוסיקה." ההבחנות הללו יוצרות מדרג בין פיוט "עמוק", לפיוט "שטוח"; בין "גדולי" המשוררים לבין ה"כותבים" לחפלות, וזיהוי בין פיוטים "עמוקים" ו"גדולי" המשוררים עם תור הזהב בספרד, ופיוטים "שטוחים" ו"כותבי" החפלות עם הדורות האחרונים.

לעומת זאת, ב"ידידי השכחת?!" התגבשו שלושה עקרונות יסוד בבניית מדרש פיוט:

 עקרון הרצף: ישנו רצף מחבר בין תור הזהב בספרד לבין משוררי הדודות האחרונים, רצף המאפשר שינוי והתפתחות.

 עקרון הכבוד: "משה ואהרן בכהניו ושמואל בקראי שמו". ... ללמדך שאפילו קל שבקלין ונתמנה פרנס על הצבור - הרי הוא כאביר שבאבירים. ... ואומר "אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה". (בבלי, ראש השנה, דף כה עמוד ב)

 עקרון האחריות: אין משוררים "גדולים" בלי קוראים "גדולים". טיב הפיוט קשור בטיב הפרשנות שתוכל להציע לפיוט: "לכל פיוט יש מדרש פיוט"!, ה"עומק" תלוי בך:

שלושה סוגי מדרשים:

 מדרש "מעין המאורע": המדרש הכי בסיסי הוא התלות בהקשר בו מושר הפיוט או הנושא המרכזי של הפיוט. כך בפיוט "אל אליהו, בזכות אליהו הנביא, הבא נא" אפשר לדרוש על הקשר בין אליהו הנביא למוצאי שבת או לברית; על תפקידיו של אליהו בגאולה ואולי גם על ההבחנות בין אליהו בתנ"ך לאליהו במדרשי חז"ל. מדרש "מעין המאורע" משחרר את המנחה מהצורך ל"פרש" את הפיוט ופותח אפשרות ללימוד מעניין של מקורות יהודיים אגב לימוד הפיוט.

 מדרש "אנקדוטות": המדרש הבא במדרג ה"עומק" הוא מדרש הנאחז בשברי פסוקים המשוקעים לאורך הפיוט, ודיון בכמה רעיונות משנה העולים מתוך שברי הפסוקים. כך בפיוט "מול אלי וגודלו" אפשר לדרוש מתוך "יצר לו עולם ובצלמו אדם, עושים רצונו באימה כולם" על המשולש אלוהים, מלאכים, אדם; על המתח בבריאת האדם ועל הבחירה החופשית המבחינה בין מלאכים לבני אדם. את השורה הבאה: "בחר בגזע עבדו אברהם לשרתו לעד לעולם", אפשר לדרוש על המתח בין יסוד בריאת האדם בצלם מול בחירת עם ישראל, על משמעות הבחירה ונצחיותה. מדרש "אנקדוטות" מאפשר למנחה לדלג מנקודות "חלשות" לנקודות בהן מצא אמירה מעניינת.

 מדרש "בניין אב": המדרש ה"עמוק" ביותר והדורש השקעה גדולה יותר הוא מדרש המנסה להגדיר את היסוד המארגן של הפיוט. מהו בניין האב הנבנה מתוך הנושא המרכזי, הבתים השונים ושברי הפסוקים. ישנם פיוטים ש"בניין האב" מאוד בולט, בדרך כלל, פיוטים המתכתבים עם מקור מובהק אחד כמו הפיוט "ארומימך יה כי דיליתני" המתכתב עם פרק ל' בתהילים או הפיוט "אני אספר" המתייחס לאבות מלאכה האסורות בשבת. אולם, נראה, במבט ראשון ושני שקשה לאתר "בניין אב" שכזה לרוב הפיוטים. האתגר של המנחה הוא ל"חרוש" את הפיוט ולאתר את "בניין האב". כך מתגלה כי לפיוט "אל אליהו" רעיון מסדר מובנה: כל בית מוקדש לאיש אחד הקשור באליהו ויש לו תפקיד בגאולה. בית ראשון רומז למשה "נע בשבי כי בו", בית שני ליוסף "יפות ובריאות בשר ותרעינה", בית שלישי לפנחס "השקה צור מי ראש", בית רביעי לדוד "לך ולך נושאות קולן ותבכינה", הבית החמישי ליעקב "המלאך הגואל".
• "אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין", ודרשו שאין לומד סוד לפני שהבין פשט, רמז ודרש.
(תהילים פרק לב, פסוק ט')

סדר פעולות בבניית מדרש פיוט:

 פשט: קרא את הפיוט, פרק "מילים קשות", וודא שמשפטים וההקשרים ביניהם מובנים לך או לפחות אתר את המקומות ה"סתומים" בפיוט. אתר את הנושא המרכזי – על מה הפיוט מדבר? מה השאלה המעסיקה את הפייטן? קרא חומר רקע על הנושא המרכזי, וחכה ל"נפילת האסימון". לדוגמא, אם הבנת שהפיוט "שחי לאל" פונה לנשמה, כדאי לקרוא חומר על ה"נשמה" במקורות נוספים ובעזרתם לנסות להבין את הפיוט.

 רמז: קרא אסוציאטיבית את הפיוט, איזה צירופי מילים מהדהדים בזיכרונך, מהתפילה, מהחומש, מההפטרות, מהמגילות, מספרי אמ"ת (ספרים אלו מהוויםcommon knowledge עבור רבים מקהילות ישראל בדורות האחרונים). חפש את "הפסוקים" במקומות ה"סתומים". אתר מראה המקומות השונים, קרא את ההקשר המקורי של הפסוקים, והפירושים השונים שניתנו לו (איזה מדרש "מתלבש" על הפסוק). נתח את מראה המקומות מול האזכורים שלהם בפיוט. מה מייחד את הפיוט הזה? מה הכותב בחר להכניס, מה לא? איזה צירופים מיוחדים הוא בנה מפסוקים שונים? מהי המשמעות החדשה?

 סוד: רבים הפיוטים המתייחסים לעולם המושגים הקבלי. ישנם פיוטים מובהקים המסודרים לפי עשרת הספירות והעולמות השונים. ישנם פיוטים שבלי מושגים קבליים בסיסיים לא ניתן להבינם. כך אי אפשר להסביר את "אל מסתתר בשפריר חביון" בלי המושג "צמצום" או להבין את "בר יוחאי" בלי לגלות בקיאות מסוימת ב"כתם פז", אחרת איך נסביר את "בקודש הקודשים קו ירוק". מכיוון שאין אנו מתחילים להבין "מה התכוון המשורר" בנושאים האלה, ההצעה היא לא להתקרב. "דע מה למעלה ממך" - יש דברים שהם למעלה מהמנדט שלנו.
אפשר להתייחס ל"סוד" כאפשרות לקריאה רפלקסיבית של הפיוט. מה הפיוט אומר למשתתפים? לאן הוא לוקח אותם? מה מדבר אליהם? קריאה משוחררת כזו, פותחת את הפיוט לקריאות אישיות ומאפשרת מעורבות רבה יותר של מי שמגיע "יחף" אל הפיוט.

 דרש: יש פער עצום בין הבנת הפיוט, ואפילו ידיעת כל המקורות בהן הכותב השתמש, לבין היכולת לדרוש את הפיוט. בלעדי שני השלבים הראשונים, מדרש הפיוט יכול לצאת "חלול", אך שני השלבים הללו לבדם, אינם מספיקים למדרש פיוט. שלב ה"דרש" דורש ממך להחליט: מה הרעיון המרכזי אותו אתה רוצה להעביר? על מה אתה מוותר? ממה אתה מתעלם? האם יש לך מהלך מעניין? לאחר שבחרת רעיון מרכזי, צריך לבנות את מהלך הלימוד ולקחת בחשבון: מה מעניין את המשתתפים? מה החלק שלהם בשיעור? אם הצלחת לבנות מהלך רציף, בו ללומדים יש תפקיד פעיל, ולך אמירה מעניינת, הבאת גאולה לעולם.


• "שב לפני חכמים, והטה אוזן לשמוע דבריהם. דכתיב שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך."
(מסכתות קטנות מסכת כלה רבתי פרק ד הלכה ג)

יש דברים ששווה לקרוא, לראות מה עשו לפנינו, להחליט מה הדרך שלנו.