מדרש פיוט - בתיה חורי

אעופה אשכונה / ר' יצחק אבוחצירה

אעופה אשכונה וארחיקה נדוד           במדבר אלינה ואולי אמצא דוד
נשק אהבתו בליבי בוערה                מיום פרדתו נפשי עלי מרה
ידי מני ברח הלך עזבני                    איזו דרך ארח ואלכה גם אני
יצאתי לבקש דודי בין חברים            נלכדתי במוקש הכוני השומרים
קול דודי הנה בא מדלג על ההרים     קומי לך אהובה כי בא קץ דרורים

מדרש פיוט -בתיה חורי - "אעופה אשכונה" / ר' יצחק אבוחצירה.

הפיוט "אעופה אשכונה" עוסק באישה, נערה שמחפשת לה אהוב, רעיה ודוד שדרכיהם נפרדו ועתה מחליטה הנערה לנסות ולמצוא אותו:

אעופה אשכונה וארחיקה נדוד         במדבר אלינה ואולי אמצא דוד
נשק אהבתו בליבי בוערה              מיום פרדתו נפשי עלי מרה
ידי מני ברח הלך עזבני                  איזו דרך ארח ואלכה גם אני

מי שמכיר, ולו במעט, את מגילת שיר השירים לא יכול להתעלם מהקשר ההדוק בין הפיוט ובין המגילה. הקישור נעשה כמובן על ידי התוכן של החיפוש והמרדף בין האהוב לאהובה, אך גם על ידי שיבוץ פסוקים משיר השירים בפיוט עצמו:
"מצאני השומרים הסובבים בעיר, הכוני פצעוני", "קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים"...

אני רוצה להניח את זה רגע בצד ולהתייחס דווקא לשורה הפותחת את הפיוט:

אעופה אשכונה וארחיקה נדוד       במדבר אלינה ואולי אמצא דוד

הנערה מבקשת לנדוד, לעוף ולהגיע אל המדבר על מנת למצוא את הדוד. בבקשה שלה יש משהו קצת מוזר- מדוע להגיע דווקא למדבר? המדבר הוא מקום צחיח, מקום שומם בו לא מסתובבים אנשים, מדוע חושבת הרעיה שדווקא שם תצליח למצוא את הדוד?
גם אם נקרא את השיר לא כשיר אישי אלא כמדבר על הקשר בין עם ישראל לאלוהים, עדיין השאלה קיימת- מדוע לא לחפש אותו בירושלים? במקום משכנו? מה יש בו, במדבר, שגורם לנערה להאמין ששם תמצא את אהובה?

השאלה מתחזקת כשמגלים שהשורה הפותחת את הפיוט היא בעצם ציטוט כמעט מדויק של פסוק מתהילים. במזמור נה' בתהילים שרוי המשורר בסכנת חיים בגלל האויבים שסובבים אותו ורוצים להורגו, הוא פונה לקב"ה ומבקש שיציל אותו, שירחיק אותו מאותם אויבים:

וָאֹמַר מִי יִתֶּן לִי אֵבֶר כַּיּוֹנָה אָעוּפָה וְאֶשְׁכֹּנָה:
הִנֵּה אַרְחִיק נְדֹד אָלִין בַּמִּדְבָּר סֶלָה:
אָחִישָׁה מִפְלָט לִי מֵרוּחַ סֹעָה מִסָּעַר:

כאן, בתהילים, מהווה המדבר מקום מפלט בו יכול המשורר לנוח בשקט מאויביו, מכיוון שהמדבר הוא מקום שומם, מקום בו אין אף אחד.
אם כן, מדוע דווקא שם מחפשת הנערה את אהובה?

כדי לנסות ולענות על השאלה הזו אחזור אל שיר השירים, אל הפסוק שאותו רובכם מכירים בזכות עידן רייכל "מי זאת עולה מן המדבר", על הפסוק הזה אומר מדרש שה"ש רבה:

תורה מן המדבר, משכן מן המדבר, סנהדרין מן המדבר,
כהונה מן המדבר, לויה מן המדבר, מלכות מן המדבר,
וכל מתנות טובות שנתן הקב"ה לישראל מן המדבר.

אם אנחנו שאלנו למה חושבת הרעיה שהדוד נמצא במדבר בא המדרש ואומר- לא רק הדוד נמצא במדבר אלא גם התורה, והמשכן, הכהונה המלכות ובעצם- כל המתנות הטובות שניתנו לישראל.

המדבר הוא בראשית, המדבר הוא התחלה רחבת ידיים, מרבדים של חול וחול ללא גבולות ולכן הוא גם מאפשר. לא לחינם תחילת דרכו של עם ישראל הייתה במדבר, היציאה משעבוד מצרים לחירות הייתה חייבת לעבור דרך המדבר כדי לאפשר עיצוב מחדש ובניה מחודשת של עם שהתרגל לחיות כעבד.

המדבר הוא בראשית, במדבר ישנה רחבות ולכן הוא מאפשר נתינה וקבלה, ולכן "כל מתנות טובות שנתן הקב"ה לישראל מן המדבר".

המדבר הוא בראשית, הוא התחלה, ולכן כאשר רוצה הרעיה למצוא את הדוד ולהתחיל את הקשר, את החיבור, מחדש- היא פונה דווקא אליו: "במדבר אלינה ואולי אמצא דוד".