מדרש פיוט - בן אדם מה לך נרדם / מחבר לא ידוע, מאת: תומר עודי.

שמי תומר ואני סטודנט למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה ופעיל בהלל. בזמן הכנת הערב, ניסיתי להגדיר מה זה בדיוק פיוט ונתקלתי במגוון הגדרות מעניינות, שנתנו פייטנים, פייטים שכותבים את הפיוטים ועוד אנשים שעוסקים ואוהבים פיוט:
הפייטן אורי קרויזר, למשל, סיפר על אדם שאמר לו: "דע לך, הפיוטים זה המתיקות של התורה". אלי ברקת, מנהל "ממזרח שמש" ומי שהיה מנהל הלל ירושלים הגדיר את הפיוט כ"חוליה החסרה בין אבא שלו לבין הבן שלו".
המילה פיוט מקורה במילה היוונית "פואט" שפירושה שיר והיא מסמלת את כל שירת הקודש בעברית שתחילתה בארץ ישראל במאות הראשונות לספירה. הפיוט בראשיתו בא לעטר את תפילות היחיד והציבור והטקסים הדתיים. עם הזמן התרחב הפיוט למחוזות אחרים אל מעבר לתפילה: פיוטים סביב מעגל השנה, פיוטים סביב מעגל החיים (מלידתו של אדם דרך בר ובת המצווה, נישואיו והולדת ילדיו), שירת בקשות, ודיאלוג בין הדורות.
שירים אלה ליוו את הקהילה וחיברו בין המשתתפים בשמחה, בין אבות לבנים, בין קהל המתפללים לשליח הציבור ובין אדם למקום. אחד הפיוטים שקורא לחיבור הזה שבין אדם למקום ובין אדם לעצמו נקרא "בן אדם מה לך נרדם". הוא מושר מוקדם בבוקר, בימים שלקראת ראש השנה ויום כיפור, ודוחף את הרדומים להתעורר ולברר לעצמם מיהם ולקרוא בתחנונים.
יש בפיוט הזה משפט שעבורי מסמל את עם ישראל ואת תפקידי כחוליה החסרה שבין אבי לבן שלי: "קום כגבר והתגבר".
בכל יום כיפור, בזמן שכולם מחכים רק לצאת הצום, אני מנסה להתגבר ומחכה בקוצר רוח לאבי שישיר את תפילת הנעילה ו(גם ישכיח את הרעב...). אבי כפייטן הוביל אותי לעסוק במוזיקה, לנגן, לשיר וליצור. כך שבניגוד לנורמה עשיתי דרך הפוכה: מהפיוטים הגעתי אל המוזיקה: אל דיפ פרפל, פינוק פלויד ולד זפלין. וזאת בזכות אבי הפייטן דווקא.