משימת הלל היא "להניע את מירב הסטודנטים היהודים לעשייה יהודית מהמקום בו הם נמצאים". המשימה מורכבת מכמה אלמנטים מהותיים להבנת דרך הפעולה של הלל באוניברסיטה העברית.

1. להניע: תפקיד איש הצוות הוא לעודד סטודנטים ליזום ולהוביל פעילות. אין אנו רואים בסטודנט "צרכן" של פעילות אותה הכין איש הצוות, אלא שותף פעיל ומוביל. תפקיד איש הצוות הולך ומצטמצם לליווי הסטודנט, ככל שהסטודנט לוקח יותר ויותר אחריות על הפעילות.

2. מירב הסטודנטים: הלל מבחין קטגורית בין סטודנטים "מחוייבים", שמשתתפים או מובילים פעילות הללית לבין סטודנטים ש"אינם מעורבים". מעבר לעבודה עם הסטודנטים ה"מחוייבים", הלל אינו מוותר על הסטודנטים ש"אינם מעורבים". הלל 'יוצא' אליהם ומבקש לחבר אותם לעשייה יהודית כפי שהם מגדירים אותה, ולזמן להם אפשרויות לעשייה יהודית משמעותית המדברת אליהם.
הלל עובד עם קבוצות "מנהיגות" מצומצמות, אך מעדיף לחלק את המשאבים העומדים לרשותו למספר רחב של סטודנטים (הכמות, כן קובעת). כדי לעבוד עם מספר רחב של סטודנטים, הלל בוחר לעבוד, בו זמנית, על הרבה תוכניות קטנות המיוחדות לקהלי יעד ספציפיים, והעונות למגוון רחב של 'סיפורים יהודיים'.

3. עשייה יהודית: הלל מאמין כי נכון להרחיב את עולם הידע היהודי של סטודנטים, אך אינו מצמצם את פעילותו ללימוד. בבסיס התפישה החינוכית של הלל עומדת ההבנה כי הזהות שלנו מורכבת מעולם החוויות שחווינו, ולא רק מעולם הידע שרכשנו. מתוך מכלול החוויות היהודיות שאפשר להציע לסטודנטים, הלל בוחר להניע סטודנטים ל'קחת אחריות' על יהדותם דרך עידודם לפעולה. העשייה, במקום בו הסטודנט הופך מ"צרכן" ל"יוצר", היא מוקד הפעילות ההללית.
הלל מודע לשאלה מה הופך את "העשייה" ל"עשייה יהודית", ורואה בתשובות השונות הניתנות משאב הכרחי לקיום יהודי 'פלורליסטי'. הלל בוחר להגדיר "עשייה יהודית" כפעולה, הנתפשת כיהודית בעיני העושה אותה. הסטודנט מגדיר מהי יהדות, בתנאי שהוא עושה זאת בכנות.

4. מהמקום בו הם נמצאים: הלל מקשיב ל'סיפור היהודי' של הסטודנטים ומניע אותם לפעילות מהמקום הייחודי בו נמצא כל אחד ואחת ('הקשבה פעילה'), הן תפישתית והן פיזית.
תפישתית - הלל מכבד את התפישה היהודית של הסטודנט. אין לו עניין להזיז אותו מ"המקום" שלו, אלא לעורר אותו לתת מקום לתפישה היהודית שלו בחייו. ל'קחת אחריות' על יהדותו כפי שהוא מגדיר יהדות.
פיזית - הלל אינו מקדש את המבנה שלו, ומרחיב את פעילותו לכל מקום בו הסטודנטים נמצאים ('באשר הם שם'). בית הלל הוא ביתה של תנועה הפועלת בתוכניות השונות גם במתקנים שונים במעונות ובעיר, ומתוכו פועמת הרוח ההללית בצוות ובסטודנטים במפגשים לא פורמליים, בשיחות אחד על אחד באשר ילכו תלך עימהם.

ארבעת הגורמים הללו המרכיבים את משימת הלל מהווים מעין מנסרה משולשת, דרכה נבחנות ונמדדות הפעילויות השונות של הלל. בקודקודי בסיס המנסרה עומדים שלושה מרכיבים:
- "העשייה" - מידת המעורבות של הסטודנט;
- "היהודית" - מידת הביטוי של מרכיבים יהודיים התוכנית;
- "המירב והמקום" - מידת הביטוי למירב ה'סיפורים היהודיים' ול'מקומות' הושנים במסגרת מכלול פעילות הלל.
בכל תוכנית, יבואו לידי ביטוי שלושת המרכיבים השונים, אך הנוכחות של כל מרכיב תהייה שונה בהתאם לאופי התוכנית, ולקהל היעד של התוכנית. המרכיב ה"מסדר", עומד בראש המנסרה הוא המרכיב הראשון : "להניע" – מידת הפוטנציאל של התוכנית להניע תהליך של 'לקיחת אחריות' .