שני קרני
כוחו של החזון הביא להמצאתם של הגלגל ושל הדפוס. הוא שסייע למגלי עולם לשוט על פני האוקיינוסים על מנת לתור יבשות חדשות ולנחות על הירח. החזון מצית את היצירתיות וכך הופך משהו שהוא אבסטרקטי למשהו מוחשי וקונקרטי. אלא שחזון מטבעו אינו חייב דווקא לשנות את פני העולם.
כל רעיון שהופך למציאות, גם אם מדובר בעניין יומיומי, הוא המחשה, הצגה של חזון שהפך למציאות. זוהי יכולת רבת עוצמה, על כן מן הראוי לתת עליה את הדעת. שכן במובן מסוים, אנחנו שותפים במהלך הזה לרוח. החזון הינו בא כוחה של הרוח, בעוד היצירתיות היא ארגז הכלים של בא כוחה של הרוח.
כאשר מדובר על החיים מתוך חזון, אין מדובר בהכרח ברעיונות מאד גדולים או בפרויקטים. האומנות של חיים מתוך חזון פירושה לשלב, לשזור את החזון בחיי היומיום. היכולת להזות חזון ניתנה לא רק לבעלי חזון ידועים כמו מהאטמה גנדי, מרטין לותר קינג ועוד. היא ניתנה לכל אחד מאתנו.
מתוך: http://www.alternativit.co.il/Dafna/Mind/Mind22.htm
"באין חזון יפרע עם"
משלי כ"ט, י"ח
מהו חזון?
1. נבואה, מראה נבואי.
2. שאיפה, אידאל, משאת נפש.
3. מעוף, ראיה מקיפה, ראיה שמעבר להווה המיידי.
4. תמונה שאדם רואה בחלומו, בדמיונו, בעיני רוחו.
מתוך: מילון ספיר
נבואה, מראה נבואי
א וַיֵּשְׁבוּ, שָׁלֹשׁ שָׁנִים: אֵין, מִלְחָמָה, בֵּין אֲרָם, וּבֵין יִשְׂרָאֵל. {פ}
ב וַיְהִי, בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית; וַיֵּרֶד יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ-יְהוּדָה, אֶל-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. ג וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, אֶל-עֲבָדָיו, הַיְדַעְתֶּם, כִּי-לָנוּ רָמֹת גִּלְעָד; וַאֲנַחְנוּ מַחְשִׁים--מִקַּחַת אֹתָהּ, מִיַּד מֶלֶךְ אֲרָם. ד וַיֹּאמֶר, אֶל-יְהוֹשָׁפָט, הֲתֵלֵךְ אִתִּי לַמִּלְחָמָה, רָמֹת גִּלְעָד; וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט אֶל-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, כָּמוֹנִי כָמוֹךָ כְּעַמִּי כְעַמֶּךָ כְּסוּסַי כְּסוּסֶיךָ. ה וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט, אֶל-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: דְּרָשׁ-נָא כַיּוֹם, אֶת-דְּבַר יְהוָה. ו וַיִּקְבֹּץ מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַנְּבִיאִים, כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הַאֵלֵךְ עַל-רָמֹת גִּלְעָד לַמִּלְחָמָה, אִם-אֶחְדָּל; וַיֹּאמְרוּ עֲלֵה, וְיִתֵּן אֲדֹנָי בְּיַד הַמֶּלֶךְ. ז וַיֹּאמֶר, יְהוֹשָׁפָט, הַאֵין פֹּה נָבִיא לַיהוָה, עוֹד; וְנִדְרְשָׁה, מֵאֹתוֹ. ח וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל אֶל-יְהוֹשָׁפָט עוֹד אִישׁ-אֶחָד לִדְרֹשׁ אֶת-יְהוָה מֵאֹתוֹ וַאֲנִי שְׂנֵאתִיו, כִּי לֹא-יִתְנַבֵּא עָלַי טוֹב כִּי אִם-רָע--מִיכָיְהוּ, בֶּן-יִמְלָה; וַיֹּאמֶר, יְהוֹשָׁפָט, אַל-יֹאמַר הַמֶּלֶךְ, כֵּן. ט וַיִּקְרָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, אֶל-סָרִיס אֶחָד; וַיֹּאמֶר, מַהֲרָה מִיכָיְהוּ בֶן-יִמְלָה. י וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ-יְהוּדָה יֹשְׁבִים אִישׁ עַל-כִּסְאוֹ מְלֻבָּשִׁים בְּגָדִים, בְּגֹרֶן, פֶּתַח, שַׁעַר שֹׁמְרוֹן; וְכָל-הַנְּבִיאִים--מִתְנַבְּאִים, לִפְנֵיהֶם. יא וַיַּעַשׂ לוֹ צִדְקִיָּה בֶן-כְּנַעֲנָה, קַרְנֵי בַרְזֶל; וַיֹּאמֶר כֹּה-אָמַר יְהוָה, בְּאֵלֶּה תְּנַגַּח אֶת-אֲרָם עַד-כַּלֹּתָם. יב וְכָל-הַנְּבִאִים--נִבְּאִים כֵּן, לֵאמֹר: עֲלֵה רָמֹת גִּלְעָד, וְהַצְלַח, וְנָתַן יְהוָה, בְּיַד הַמֶּלֶךְ. יג וְהַמַּלְאָךְ אֲשֶׁר-הָלַךְ לִקְרֹא מִיכָיְהוּ, דִּבֶּר אֵלָיו לֵאמֹר, הִנֵּה-נָא דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים פֶּה-אֶחָד טוֹב, אֶל-הַמֶּלֶךְ; יְהִי-נָא דבריך (דְבָרְךָ), כִּדְבַר אַחַד מֵהֶם--וְדִבַּרְתָּ טּוֹב. יד וַיֹּאמֶר, מִיכָיְהוּ: חַי-יְהוָה--כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֹאמַר יְהוָה אֵלַי, אֹתוֹ אֲדַבֵּר.
מלכים א, כ"ב
שאיפה, אידיאל, משאת נפש.
ישנה לדעתי משימה אחת שאינה רגעית וחולפת אלא היא משימת הדור: עלייה וישובו של הדרום והנגב. נוכל לה אם נשתמש בשתי התכונות שנתברכנו בהן: חלוציות ומדע.
- דוד בן-גוריון
מעוף, ראיה מקיפה, ראיה שמעבר להווה המיידי.
מיקרוסופט הגדירה את החזון הראשון שלה בתחילת שנות השמונים ומאז שינתה אותו כל עשור.
החזון הראשון שמיקרוסופט חרטה על דגלה היה "מחשב בכל בית ועל שולחנו של כל עובד". אז עלה מחשב אישי כ- 10,000 דולר ומעטים היו הבתים והעסקים שהיה ברשותם מחשב אישי, ובודאי שלא היה כזה על שולחנו של כל עובד. זו הייתה העזה רבה מצידם של שני צעירים בסוף שנות העשרה, ביל גייטס ופול אלן, שהקימו מספר שנים קודם לכן חברה קטנה שהתמקדה בכלי פיתוח תוכנה, להגדיר חזון יומרני שמתייחס לכל שולחן בבית ובמשרד.
החזון של "מחשב על כל שולחן ובכל בית" השפיע על ההחלטות שהחברה לקחה בשנות השמונים. היה ברור למדי שממשק המשתמש של דוס מסובך מדי ומתאים למומחים ולא למשתמשים ביתיים, ולכן מיקרוסופט יצאה בשנת 1985 עם Windows 1.0, בעל ממשק גרפי לפי.סי. מיקרוסופט יצאה אז גם עם עכבר משלה, כיוון שלא נמצאו יצרני חומרה איכותיים שהיו מוכנים להמר על ההצלחה של ווינדוס ולבנות עכבר עבור הפי.סי (הסבר נוסף ולא רלבנטי).
מה שמאפיין חזון הוא שלא ניתן לממש אותו בשלמות אף פעם, ואכן בסוף שנות השמונים לא היה עדיין מחשב על כל שולחן ובכל בית, אבל חל שינוי משמעותי בשימוש של המחשב בחיי היום יום בבית ובעבודה. האם אנחנו יכולים לדמיין היום את חיינו ללא מחשב אישי?
בתחילת שנות ה- 90 יצאה מיקרוסופט בחזון חדש: "מידע בקצות אצבעותיך" (Information @ your fingertips), שמשמעותו הפיכת המחשב האישי לכלי גישה למידע האירגוני. גם זה היה חזון חדשני, כיוון שבאותה התקופה הקשר היחיד בין המחשב האישי לבין המחשב הארגוני היה באמצעות יישומים שניסו לדמות את הפיסי למסוף של המחשב הארגוני. לא הייתה קיימת אינטגרציה בין השניים, ושימוש בסיסי כמו ניתוח מידע אירגוני באמצעות אקסל, דרש הסבות של נתונים, אדמיניסטרציה מרובה ולפעמים צורך להקליד את הנתונים מחדש.
בתחילת העשור הנוכחי שינתה מיקרוסופט את החזון ל"מימוש הפוטנציאל" (Realizing Potential). זהו חזון קצת מפתיע לחברת תוכנה, שחזונה ב- 20 שנותיה הראשונות היה טכנולוגי וכאן לראשונה זהו חזון שמערב רגש וערכים. אנו רוצים להיות המנהיג הטכנולוגי שבאמצעות תוכנה מאפשר לאנשים וארגונים לממש את הפוטנציאל שלהם.
http://www.microsoft.com/israel/mscorp/mission/values.mspx
תמונה שאדם רואה בחלומו, בדמיונו, בעיני רוחו.
מה החזון שלך?
חלום
זוהר ארגוב
לחן: אביהו מדינה, בן מוש
מי יוכל בכל זאת לדעת ומי יספר
אם אל הפסגות תגיע או מטה תדרדר
התאיר לך הדרך ולא תייסר
בידך כל זאת לדעת אך הישמר
לא חשוב מה שיגידו לא חשוב בכלל
אם צעיר אתה בנפש עם מעט מזל
מכשולים לך נכונו אל תירא דבר
כי לבד אתה סולל הדרך למחר
פזמון:
חלום אתה אומר ואיכה אוכל
קטונתי מכל זאת ומי אני בכלל
אך אם תאמין תראה כיצד
עוד יקום זה החלום כי לך הוא נועד
מי יוכל כל זאת לדעת ומי יספר
לא נביא ולא חוזה לך יבשר
כי הכל בשתי ידיך כל שבליבך
הן אתה בנתיב חייך אדון לגורלך
אל תלך רכיל ופתי לא ילך איתך
דרכך פתאים כושלת זו לא דרכך
ועד הנה כבר הגעת כי ידעת די
זה השבר צל עובר הוא יחלוף וודאי