ר' חייא בר אבא ותלמידיו ... הוו נהיגין יתבין פשטין תחות חדא תאנה, ובכל יום ויום היה משכים בעל התאנה ומלקט תאנתו, אמרון נשנה את מקומנו שמא חושדנו, מה עשו הלכו וישבו להם במקום אחר, השכים בעל התאנה ולא מצאן, הלך וחזר אחריהם עד שמצאן, אמר להם רבותי מצוה אחת הייתם עושין לי ואתם מבקשין למנעה ממני, אמרו ליה חס ושלום, ומפני מה הנחתם מקומכם וישבתם במקום אחר, אמרינן שמא אתה חושדנו, אמר להם חס ושלום, אלא אומר לכם מפני מה אני משכים ללקוט תאנתי, שכיון שהחמה זורחת על התאנים הן מתליעות, מיד חזרו לתמן, ההוא יומא אשכחון דלא לקט, נטלו מהן ופצעו אותם ומצאום מותלעות, אמרו יפה אמר בעל התאנה ...

(שיר השירים רבה, ו')