לימוד הפיוט - ידיד נפש / רבי אלעזר אזכרי - מאת: בתיה חורי

ידיד נפש / ר' אלעזר אזכרי
צפת / מאה 16

יְדִיד נֶפֶשׁ אָב הָרַחֲמָן מְשֹׁךְ עַבְדָּךְ אֶל רְצוֹנָךְ

יָרוּץ עַבְדָּךְ כְּמוֹ אַיָּל יִשְׁתַּחֲוֶה מוּל הֲדָרָךְ

כִּי יֶעֱרַב לוֹ יְדִידוּתָךְ מִנֹּפֶת צוּף וְכָל טַעַם



הָדוּר נָאֶה זִיו הָעוֹלָם נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתָךְ

אָנָּא אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ בְּהַרְאוֹת לָהּ נֹעַם זִיוָךְ

אָז תִּתְחַזֵּק וְתִתְרַפֵּא וְהָיְתָה לָךְ שִׁפְחַת עוֹלָם



וָתִיק יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ וְחוּסָה נָא עַל בֶּן אוֹהֲבָךְ

כִּי זֶה כַמֶּה נִכְסֹף נִכְסַף לִרְאוֹת בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ

אָנָּא אֵלִי מַחְמַד לִבִּי חוּשָׁה נָּא וְאַל תִּתְעַלָּם



הִגָּלֶה נָא וּפְרֹשׂ חָבִיב עָלַי אֶת סֻכַּת שְׁלוֹמָךְ

תָּאִיר אֶרֶץ מִכְּבוֹדָךְ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָךְ

מַהֵר אָהוּב כִּי בָא מוֹעֵד וְחָנֵּנִי כִּימֵי עוֹלָם



--------------------------------------------------------------------------------
כל הזכויות שמורות © הזמנה לפיוט

לימוד הפיוט "ידיד נפש" - בתיה חורי

מצורף בסוף העמוד דף הלימוד.

1. פתיחה: קריאת הפיוט (או שירה שלו, אם מספיק מכירים)

2. מה הולכים לעשות היום: קצת להכיר את המחבר, לימוד הפיוט מבחינת תוכן, קצת צורה, שיבוצים ורמיזות ממקורות אחרים ובעיקר לבחון את מערכות היחסים המוצגות בפיוט ומשמעותן.
כלים בהם נעזרתי להכנת הלימוד- אתר פיוט; דברים שכתב פרופ' חזן ומופיעים באתר 'דעת'; מאמר באתר 'דעת' של ד"ר בני גזונדהייט.

3. כללי על המחבר: ר' אלעזר בן משה אזכרי; מקובל, דרשן, מחבר ספרים רבים; צפת מאה 16, בתקופתו גם ר' שלמה אלקבץ, ר' חיים ויטאל, ר' משה אלשיך ור' ישראל נאג'רה; יומן אישי; ייסוד האמנה "סוכת שלום", חשיבות האחדות והשלום וחיבור ספר חרדים (מצוות לפי אברים); נושא הגלות והגאולה בחיבוריו;

4. זמן אמירת הפיוט: לפני קבלת שבת (אשכנז), תחילת הבקשות (מרוקו), סוף הבקשות (חאלב), סעודה שלישית (אשכנז). תמיד זמן ייחודי, זמן של 'בין לבין'..

5. גרסאות: לפיוט הרבה גרסאות מושרות והרבה חילופי נוסחים, המפורסם שבחילופים הוא סיומו של הבית השני 'והיתה לך שפחת עולם', שמופיע בכתב ידו של המחבר –מול- 'והיתה לה שמחת עולם' כמו שמושר ברוב הקהילות. משמעות החילוף- לשאול אותם ואז לתת רעיון שלי.

6. שיבוצים ורמיזות: לא מעט, בעיקר מקראיות או מן התפילה, לשאול אם יש משהו פה שהם מזהים. להראות כמה דוגמאות. לומר שפחות נתעסק בזה ולכן פחות דגש על השיבוצים..

7. שיר אהבה פשוט: למה קראתי לסדנה 'שיר אהבה פשוט'?- לשאול אותם. אני- התוכן באופן כללי עוסק בתיאור של כיסופים ואהבה גדולה לה': ביטויי אהבה, געגוע, רצון לקרבה, חולי של אהבה, חריזה של 'Xךְ'..
פרשני הפיוט אומרים שכמו בשיר השירים, גם פה הדובר הוא לא רק היחיד אלא כנסת ישראל
כולה (מחלקים 2 בתים-2 בתים..)- למה לדעתם? האם גם הם קוראים כך?.
בפיוט המון כינויי אהבה ותיאורים של מערכות יחסים שמעורבת בהן אהבה גדולה.

8. הכינויים ומשמעותם: באילו צורות התייחסות מתייחס הפייטן אל אותו אהוב? כמה תיאורי מערכות יחסים יש ומה משמעותן?

9. המון צורות התייחסות (דוגמאות מהם), חסר רק השם של אותו אהוב. טבעי שלא יופיע 'א-לוהים' כי זה שם כללי, מרוחק (ריה"ל, כוזרי) אבל השם המפורש מתבקש, ואכן כן מופיע- אקרוסטיכון של הפיוט. לשאול אותם מה יותר קל להם כשהם כותבים שירי אהבה, כינויים רומזים או מפורשים?

10. מערכות היחסים: אב-בן; מלך-עבד; אהוב-אוהב. שלוש מערכות יחסים שמופיעות לא מעט בתנ"ך ובמדרשים..

11. מעבר על המקורות שמראים מערכות יחסים אלו בדף המלווה. לעמוד על מהותה וייחודה של כל מערכת יחסים שכזו, מה משמעות תיאור יחסי אדם-אלוקים כך.. לגבי כל מערכת להפנות גם אליהם את השאלה- מה משמעותה לגביהם? האם השתמשו בה בכתיבה שלהם ולאיזה צורך?

12. שאלה אליהם- אין כמעט כותב או זמר שלא כתב או שר שיר אהבה שמתאר מערכת יחסים כלשהי, שינסו לחשוב על שיר שלהם, לאיזו מערכת מתחבר ומה מוסיף בהבנתנו אותה.

13. חזרה לפיוט- מה לדעתם הכי חזק בפיוט? מה יוצר השילוב של שלושת המערכות הללו יחד?

14. סיכום: שיר האהבה האולטימטיבי, מכל כיוון, בכל תיאור אפשרי, אין בלתו..

לימוד הפיוט "ידיד נפש"

1. פתיחה: קריאת הפיוט (או שירה שלו, אם מספיק מכירים)

2. מה הולכים לעשות היום: קצת להכיר את המחבר, לימוד הפיוט מבחינת תוכן, קצת צורה, שיבוצים ורמיזות ממקורות אחרים ובעיקר לבחון את מערכות היחסים המוצגות בפיוט ומשמעותן.
כלים בהם נעזרתי להכנת הלימוד- אתר פיוט; דברים שכתב פרופ' חזן ומופיעים באתר 'דעת'; מאמר באתר 'דעת' של ד"ר בני גזונדהייט.

3. כללי על המחבר: ר' אלעזר בן משה אזכרי; מקובל, דרשן, מחבר ספרים רבים; צפת מאה 16, בתקופתו גם ר' שלמה אלקבץ, ר' חיים ויטאל, ר' משה אלשיך ור' ישראל נאג'רה; יומן אישי; ייסוד האמנה "סוכת שלום", חשיבות האחדות והשלום וחיבור ספר חרדים (מצוות לפי אברים); נושא הגלות והגאולה בחיבוריו;

4. זמן אמירת הפיוט: לפני קבלת שבת (אשכנז), תחילת הבקשות (מרוקו), סוף הבקשות (חאלב), סעודה שלישית (אשכנז). תמיד זמן ייחודי, זמן של 'בין לבין'..

5. גרסאות: לפיוט הרבה גרסאות מושרות והרבה חילופי נוסחים, המפורסם שבחילופים הוא סיומו של הבית השני 'והיתה לך שפחת עולם', שמופיע בכתב ידו של המחבר –מול- 'והיתה לה שמחת עולם' כמו שמושר ברוב הקהילות. משמעות החילוף- לשאול אותם ואז לתת רעיון שלי.

6. שיבוצים ורמיזות: לא מעט, בעיקר מקראיות או מן התפילה, לשאול אם יש משהו פה שהם מזהים. להראות כמה דוגמאות. לומר שפחות נתעסק בזה ולכן פחות דגש על השיבוצים..

7. שיר אהבה פשוט: למה קראתי לסדנה 'שיר אהבה פשוט'?- לשאול אותם. אני- התוכן באופן כללי עוסק בתיאור של כיסופים ואהבה גדולה לה': ביטויי אהבה, געגוע, רצון לקרבה, חולי של אהבה, חריזה של 'Xךְ'..
פרשני הפיוט אומרים שכמו בשיר השירים, גם פה הדובר הוא לא רק היחיד אלא כנסת ישראל
כולה (מחלקים 2 בתים-2 בתים..)- למה לדעתם? האם גם הם קוראים כך?.
בפיוט המון כינויי אהבה ותיאורים של מערכות יחסים שמעורבת בהן אהבה גדולה.

8. הכינויים ומשמעותם: באילו צורות התייחסות מתייחס הפייטן אל אותו אהוב? כמה תיאורי מערכות יחסים יש ומה משמעותן?

9. המון צורות התייחסות (דוגמאות מהם), חסר רק השם של אותו אהוב. טבעי שלא יופיע 'א-לוהים' כי זה שם כללי, מרוחק (ריה"ל, כוזרי) אבל השם המפורש מתבקש, ואכן כן מופיע- אקרוסטיכון של הפיוט. לשאול אותם מה יותר קל להם כשהם כותבים שירי אהבה, כינויים רומזים או מפורשים?

10. מערכות היחסים: אב-בן; מלך-עבד; אהוב-אוהב. שלוש מערכות יחסים שמופיעות לא מעט בתנ"ך ובמדרשים..

11. מעבר על המקורות שמראים מערכות יחסים אלו בדף המלווה. לעמוד על מהותה וייחודה של כל מערכת יחסים שכזו, מה משמעות תיאור יחסי אדם-אלוקים כך.. לגבי כל מערכת להפנות גם אליהם את השאלה- מה משמעותה לגביהם? האם השתמשו בה בכתיבה שלהם ולאיזה צורך?

12. שאלה אליהם- אין כמעט כותב או זמר שלא כתב או שר שיר אהבה שמתאר מערכת יחסים כלשהי, שינסו לחשוב על שיר שלהם, לאיזו מערכת מתחבר ומה מוסיף בהבנתנו אותה.

13. חזרה לפיוט- מה לדעתם הכי חזק בפיוט? מה יוצר השילוב של שלושת המערכות הללו יחד?

14. סיכום: שיר האהבה האולטימטיבי, מכל כיוון, בכל תיאור אפשרי, אין בלתו...

 שיר אהבה פשוט - לימוד הפיוט 'ידיד נפש'

מאת: בתיה חורי.

אב- בן:

1. "ואמרת אל פרעה, כה אמר ה' בני בכרי ישראל" (שמות ד, כב)
2. "אספרה אל חק ה' אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך" (תהילים ב, ז)
3. "בנים אתם לה' א-לוהיכם" (דברים יד,א)
4. "כרחם אב על בנים רחם ה' על יראיו" (תהילים קג, יג)
5. שנו רבותינו: שלושה שותפים הם באדם: הקב"ה ואביו ואמו... (מדרש קהלת רבה, ה, יב)

מלך- עבד:

1. "שלח את עמי ויעבדני..." (שמות)
2. "...ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היובל הוא ובניו עמו. כי לי בני ישראל עבדים, עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים, אני ה' א-לוהיכם" (ויקרא כה, נד-נה)
3. "...ויאמר ה' אל השטן השמת ליבך על עבדי איוב כי אין כמוהו בארץ איש תם וישר ירא א-לוהים וסר מרע. ויען השטן את ה' ויאמר החינם ירא איוב א-לוהים. הלא את שכת בעדו ובעד ביתו ובעד כל אשר לו מסביב , מעשה ידיו ברכת ומקנהו פרץ בארץ. ואולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו, אם לא על פניך יברכך" (איוב א, ח-יא)
4. "אהבתי כי ישמע ה' את קולי תחנוני. כי הטה אזנו לי ובימי אקרא. אפפוני חבלי מות ומצרי שאול מצאוני, צרה ויגון אמצא. ובשם ה' אקרא, אנה ה' מלטה נפשי...אנא ה' כי אני עבדך, אני עבדך בן אמתך פתחת למוסרי. לך אזבח זבח תודה ובשם ה' אקרא" (תהילים קטז, א-טז)
5. מדרשי "מה מלך בשר ודם... הקב"ה/ מלך מלכי המלכים על אחת כמה וכמה..."

 אוהבים:

"שיר השירים אשר לשלמה. ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דודיך מיין. לריח שמניך טובים שמן תורק שמך, על כן עלמות אהבוך. משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך. נזכירה דודיך מיין מישרים אהבוך. שחורה אני ונאוה בנות ירושלים כאהלי קדר כיריעות שלמה. אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש, בני אמי נחרו בי שמני נוטרה את הכרמים, כרמי שלי לא נטרתי. הגידה לי שאהבה נפשי, איכה תרעה, איכה תרביץ בצהרים, שלמה אהיה כעטיה על עדרי חבריך. אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים. לסוסתי ברכבי פרעה דימיתיך רעיתי. נאוו לחייך בתורים, צוארך בחרוזים. תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף..." (שה"ש, א, א-יא)