כל עלמות אהבוך / רבי ישראל נג'ארה

מדרש פיוט - לירון נויהוף

כל עלמות אהבוך / ר' ישראל נג'ארה
צפת / מאה 16

כָּל עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ כִּי שְׁמֶךָ תּוּרַק שָׁמֶן

אוֹתִי תִּשָּׂא בְחֵקֶךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאוֹמֵן


יְדִיד חֶשְׁקִי רְאֵה עוֹשְׁקִי וּלְקוֹל זַעֲקִי מַהֵר פְּנֵה

עַד אָן אֶחֱזֶה שְׁמִי נִבְזֶה עַמִּי רָזֶה אוֹיְבִי שָׁמֵן


שׁוּבָה אֵלִי תּוֹךְ אָהֳלִי אֶת הֵיכָלִי מַהֵר בְּנֵה

לָמָּה יָפָה תְּהִי חֶרְפָּה כְּמוֹ אַשְׁפָּה וּכְמוֹ דֹּמֶן


רִיבָה רִיבָהּ מִיַּד אוֹיְבָהּ אָכַל טוּבָהּ אוֹתָהּ שָׂנֵא

אוֹתוֹ שִׂים צוּר עָזוּב עָצוּר יָבֹא בַצּוּר וְיִטָּמֵן


אֶל עַם נִכְאֶה עֻזָּךְ הַרְאֵה אֵל מִתְגָּאֶה בַּצָּר עוֹנֶה

זַרְעוֹ הַרְבֵּה כְּמוֹ אַרְבֶּה כִּי הֶאֱמִין בֵּאלֹהֵי אָמֵן


--------------------------------------------------------------------------------
כל הזכויות שמורות © הזמנה לפיוט



מדרש פיוט - כל עלמות אהבוך / רבי ישראל נג'ארה, מאת: לירון נויהוף.

הפיוט שלפנינו הינו חלק משירת השבחות של יהודי בבל וחובר על ידי ר' ישראל נג'ארה, שהיה אחת הדמויות המשפיעות והמוכרות בשירה העברית בכלל ובשירת ספרד בפרט. הוא תפס מקום כה מרכזי, עד כדי כך שכשמחלקים את אוסף שירי השבחות לקבוצות נהוג לחלק זאת ל-3: שירים מהמאה ה-10-12, שירים מה- 200 שנה האחרונות, וביניהן קבוצה שלמה רק של שירי ר' ישראל נג'ארה.

הפיוט "כל עלמות אהבוך" הוא פנייה לקב"ה ממקום של כאב. הפיוט מזכיר ומתאר את השלב של יציאת מצרים, שלב בו הקב"ה נשא את עמו בחיקו כמו תינוק, וכל אומות העולם ("העלמות") הסתכלו מרחוק וקינאו. אולם כעת הגלגל התהפך, ועם ישראל בזוי, מדוכא ומשועבד לגויים. מהמצב הקשה הזה המחבר פונה לקב"ה בבקשה לגאולה וישועה.

כאמור, הפיוט שייך לסגנון שנקרא 'שירת השבחות'. יהודי בבל נהגו לקום כל לילה לתיקון חצות, ולאחר מכן היו הולכים לבתי הכנסת ומחכים שם להנץ החמה, זמן תפילת שחרית. בשעות שהיו מחכים, שזה לא לילה ולא יום, אלא כעין זמן דמדומים שנחשב לשעת רצון, היו נוהגים לשפוך ליבם בתחנונים ושבחות. שירי השבחות מחולקים לקבוצות שמסודרות בהתאם ללוח השנה והחיים: פיוטים לימות השבוע (הפיוט שלפנינו היה נאמר בימי חמישי), לשבת, ראש חודש, חנוכה, פורים, חודש ניסן, פסח, שבת שירה, ל"ג בעומר, רשב"י, צדיקים הקבורים בבבל, ירושלים, שבועות, עשרת הדברות, ראש השנה, עשרת ימי תשובה, סוכות, הושענה רבה, שמחת תורה, ברית מילה וחתן. הסדר הינו כרונולוגי ואסוציאטיבי.

כפי שהוזכר, יוחד לר' ישראל נג'ארה מקום של כבוד בשירת ספרד, זאת הן משום כישרונו והן הודות לאישיותו המעניינת ויוצאת הדופן. ר' ישראל נולד במאה ה-16 בצפת למשפחה ממגורשי ספרד. סופר עליו שהיה נוהג להתרועע עם אנשים ריקנים, גויים ונוודים, והוא עצמו היה נווד תקופה ארוכה בחייו. בין השאר שימש גם כרבה של עזה, נשא דרשות, עסק באומנות במיסטיקה. מאחר והתגורר בצפת, התקרב גם לחבורת המקובלים בעיר והושפע ממנה רבות. ניתן לראות זאת היטב בשירתו שאימצה מוטיבים משפה המיסטית: דוד, רעיה, אהבה, אור, חושך ועוד. שפה זו הפנתה אליו הרבה חיצי ביקורת מצד אלו שחשבו שנושאים אלו ראויים להיאמר רק בחדרי חדרים בינו לבינה ולא על גבי סידור הפיוטים. ביקורת נוספת הופנתה כלפי הליכותיו והתחברותו לגויים. אך למרות זאת, הפך ר' ישראל לאהוד ומקובל על כל קהילות ישראל. החשיבות והתרומה שלו לשירה באה בעיקר מכך שיצר חיבור בין עולמות שעד אז התקשו לחבר ביניהם. למשל, כדי למשוך אנשים לשיריו נהג לקחת מנגינות מוכרות של שירי חול ולהלבישן על שירי הקודש שלו. שיריו שילבו מנגינות ערביות, תורכיות, יווניות ועוד והכילו תוכן קבלי, מסורתי וחילוני כאחד.