כמו הספד מאוחר (לסבתא) / יערה וידמן

נְאֵחַזְת בּשְׁבַבֵי חַיִּים
[וּבְצִנוֹרוֹת הַהַנְשַׁמָה]
כְּבְעֲנְפֵי עֵץ הַשָּׁקֵד
וְעֵת עָטְפָה הַשַּׁבָּת כֹּל,
יָצָאת בְּשַׁלְוָה מַלְאֲכִית
בּוֹאִי כַּלָּה, בּוֹאִי כַּלָּה.

הביטי אֶת שְׁנִקְבֵצוּ לָךְ:
דְּהוּיֵי הַקַסְקֵט וְהַמִּטְפַּחַת
[דּוֹמֶה שֶׁהַשּׁוּק הִתְרוֹקֵן לִכְבוֹדֵךְ]
אַבְנֵי יְרוּשָׁלַיִם כֻּלָּן.
וּדְמָעוֹת שֶׁל מַעְלָה שׁוֹטְפוֹת
דְּמָעוֹת שֶׁל מָטַה, מַבְטִיחוֹת-
וְהוּא יַחְמֹּל, וְהוּא עלייך,
וְהוּא יַחְמֹּל עלייך חֶמְלָה