על הכישלון... - דף מקורות ומהלך לימוד

מאת: בתיה חורי

דף מקורות:

מילון אבן שושן:
כִּשָּׁלוֹן, ז' [מן כשל]
1. מפלה, אי-הצלחה: "לפני שבר גאון ולפני כשלון גבה רוח" (משלי טז יח)...
2. חלשה, רפיון: "רפיון ידיים וכשלון ברכיים" (בן סירא כה כז)

משלי טז, יח-יט:
"לפני שבר גאון ולפני כשלון גבה רוח. טוב שפל רוח את ענוים מחלק שלל את גאים"

עלית משה להר סיני וסיפור חטא העגל, שמות כד 12-לב8 (בדילוגים):
"ויאמר ה' אל משה עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם. ויקם משה ויהושע משרתו ויעל משה אל הר הא-לוהים... ויבא משה בתוך הענן ויעל אל ההר ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה...וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלוהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו...ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים. וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג לה' מחר. וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגישו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק. וידבר ה' אל משה לך רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים..."

פירוש הספורנו, שמות כד, יח:
"... ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם לא כמו שיעד קודם לכן, כאמרו: 'מזבח אדמה תעשה לי בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך', אבל עתה יצטרך לכהנים, וזה בעצמו התבאר באמרו: 'ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך'. והנה לא נבחר שבט לוי לשרת עד אחר מעשה העגל, כמו שהעיד באמרו בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי לשרתו ולברך בשמו. ואמר אם כן שבכל פעם שעלה משה להר שהה ארבעים יום וארבעים לילה, והפעם אשר בה הושג זה התכלית היתה הפעם האחרונה לכלם, שבה צוה על מלאכת המשכן, ואחר שסיים מלאכת המשכן ובגדי כהונה והקטרת ושמן המשחה, באר שבסוף הראשונים נתן האל יתברך הלוחות הראשונות ולא סבב הוא יתברך שום איחור, כי לא ענה מלבו אלא שישראל השחיתו ענינם כאמרו כי שחת עמך,
ובאמצעיים כפי קבלת רבותינו ז"ל היתה פרשת ראה אתה אומר אלי ופסל לך, ובשלישית היה כל הענין שספר באמרו ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה ויכתוב על הלוחות וירד אז עם קרני ההוד וצוה על מלאכת המשכן:"

פירוש הספורנו, שמות לא, יח:
"ויתן אל משה ככלותו- אחר שספר מה היה הטוב שהושג בסוף כל הפעמים ששהה משה בהר ארבעים יום, פירש הטעם מפני מה לא הושג התכלית שיעד האל יתברך במתן תורה, באמרו ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש ובאמרו מזבח אדמה תעשה לי בכל המקום אבא אליך עד שהוצרך לעשות משכן, והודיע שקרה זה בסבת רוע בחירת ישראל. כי אמנם בסוף ארבעים יום הראשונים נתן הלוחות מעשה אלקים לקדש את כלם לכהנים וגוי קדוש ככל דברו הטוב. והמה מרו והשחיתו דרכם ונפלו ממעלתם, כמו שהעיד באמרו ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב: שני לוחות העדות. אותם שיעד באמרו ואתנה לך את לוחות האבן וטרם תתו התורה והמצוה אשר כתב כאשר יעד, התחילו במעשה העגל, ואמר למשה לך רד כי שחת עמך:"

פירוש הרמב"ן, שמות לה, א:
" ויקהל משה את כל עדת בני ישראל יכלול "כל עדת בני ישראל" האנשים והנשים, כי כלם התנדבו במלאכת המשכן והנה משה אחר שצוה לאהרן והנשיאים וכל בני ישראל האנשים כל אשר דבר ה' אתו בהר סיני אחרי שבור הלוחות, ונתן על פניו המסוה, חזר וצוה והקהילו אליו כל העדה אנשים ונשים ויתכן שהיה זה ביום מחרת רדתו ואמר לכולם ענין המשכן אשר נצטוה בו מתחלה קודם שבור הלוחות, כי כיון שנתרצה להם הקב"ה ונתן לו הלוחות שניות וכרת עמו ברית חדשה שילך השם בקרבם, הנה חזרו לקדמותם ולאהבת כלולותם, ובידוע שתהיה שכינתו בתוכם כענין שצוהו תחלה, כמו שאמר (לעיל כה ח) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, ולכן צוה אותם משה עתה בכל מה שנצטוה מתחלה:"

פירוש הרמב"ן, שמות כה, א:
"וסוד המשכן הוא, שיהיה הכבוד אשר שכן על הר סיני שוכן עליו בנסתר - וכמו שנאמר שם (לעיל כד טז) וישכן כבוד ה' על הר סיני, וכתיב (דברים ה כא) הן הראנו ה' אלהינו את כבודו ואת גדלו, כן כתוב במשכן וכבוד ה' מלא את המשכן (להלן מ לד) והזכיר במשכן שני פעמים וכבוד ה' מלא את המשכן, כנגד "את כבודו ואת גדלו" והיה במשכן תמיד עם ישראל הכבוד שנראה להם בהר סיני."


"תרומה תצווה" "כי תשא" "ויקהל פקודי"

השראת שכינה בסיני— משכן (ציווי)--------- לוחות ראשונים ---------- שבת ---- השראת שכינה במשכן
שבת חטא העגל משכן (ביצוע)
לוחות שניים


עגל הזהב/ מילים ולחן: אהוד בנאי
אנחנו כאן בלב מדבר
צמאים למים חיים
ואתה על ראש ההר
מעל העננים
אין שום אות
אין סימן
כל כך הרבה ימים
במעגל סגור מסתובבים
סביב עגל הזהב.

אין מי שיכה על הסלע
מי יתן כיוון
באפילה כאן נלחמים על כל פירור
סביב עגל הזהב

הוא לא יורד מראש ההר
הוא לא יורד אל העם
הם יוצאים במחול טירוף
ושוכחים את עצמם
רוקדים סביב עגל הזהב
סביב עגל הזהב

מתחננים אליו, אל נא תעזוב אותנו עכשיו
היה לנו לאב
עדר נעזב, רוקד סביבו
קורא אליו לשוא
עגל הזהב
עגל הזהב

דף לימוד - על כשלון...

* צריך- דפי מקורות, עטים, דפים לבנים.

1. לחלק דפים ריקים לכולם, לכתוב מקרה שבו נכשלו.
2. לנסות להגדיר, לפי המקרה שהביאו, מה זה לדעתם "כשלון".
3. שיתוף ואסיף- מקרים והגדרות.
4. לתת הגדרה מילונאית של "כשלון", לבדוק האם מתאימה ואיפה לא להגדרות שהעלו.
5. לדייק את הפסוק ממשלי, הפעם היחידה שבה מופיע השורש כ.ש.ל כשם עצם "כשלון". לפי המקור הזה בעצם הכישלון כבר טמון עוד לפני שמגיע, עצם הגאווה היא כישלון וכאשר ה"בלון" של הגאווה מתפוצץ נשארים רק עם הכישלון.
6. דיון בדבר ההגדרה היוצאת מהפסוק- האם מסכימים איתה? האם היא נכונה גם לשימוש היום במושג "כשלון"? האם כיום מושג מורחב יותר? אם כן- אילו משמעויות נוספו?
7. מעבר לעיסוק בתוצאות האפשריות של כשלון, דרך לימוד סיפור "חטא העגל". ("חטא העגל" כסיפור המתאר כישלון, אולי אפילו כישלון מתוך גאווה, כמו בפסוק במשלי).
8. קריאת הסיפור- שמות לב'
9. תיאור מה היה לפני ומה יקרה אחרי (על פי הסדר המסופר בפרשות) ומתוך כך העמדת השאלה בה נרצה לדון בעזרת הפרשנים. לפני- השראת שכינה בהר סיני. פרשות "תרומה-תצווה" ציווי על בניית משכן ושמירת שבת. אז מגיע תיאור הלוחות הראשונים- חטא העגל- ותיאור הלוחות השניים אחרי- תיאור של ענייני שבת וביצוע בניית המשכן. בעקבות כך, השראת שכינה במשכן.
10. השאלה: מה מקומו של חטא העגל בתוך כל הרצף? האם לכישלון יש איזושהי השפעה, ואם כן איזו?
11. לימוד שתי גישות שונות דרך הפרשנים: ספורנו- המשכן כרגרסיה להשראת שכינה בסיני, בעקבות חטא העגל. "מוקדם ומאוחר בתורה", אי אפשר לומר שמשכן בדיעבד ולכן כתוב אחרת, אבל בעיקרון לגמרי כתגובה לחטא העגל. (לכן גם לא חזרה על פרשיות משכן אלא המשך) רמב"ן- אין הבדל בין הכבוד הנגלה בסיני לזה הנגלה במשכן, כיוון שהקב"ה נתרצה לישראל לגמרי. סדר פרשיות כסדרן. חזרה על פרשיות משכן להודיע שחיבתו לא השתנתה.
12. לגבי כל אחד מהפרשנים לשאול לדעת הלומדים. איך מבינים אותו? האם מסכימים עם התפיסה? לבסוף להראות את הגרף שיוצא מרצף הפרשות (תרומה-פקודי) על פי כל אחד מהפרשנים.
13. נסיון להצעת גישה שלישית- הכישלון כמנוף. חטא עגל הזהב, בדיעבד, מדגיש אצל העם את הצורך בא' ובקרבה אליו ועבודה אותו. תחושות שמועברות מאוד חזק דרך השיר "עגל הזהב" של אהוד בנאי.

14. לבקש לחזור אל תיאור הכישלון אותו כתבו בתחילה- לברר לעצמם "כשלון מאיזו גישה" זה: האם כתוצאה מהכישלון הזה הייתה רגרסיה? האם לא השתנה דבר? האם הייתה התקדמות?
15. לשאול לאיזה תיאור כשלון בעיקר מתחברים?
16. לשקף ולסכם.