ההוא שאמר לה לאשתו: קונם (לשון שבועה) שאי את נהנית לי, עד שתראי מום (מאום) יפה שבך לרבי ישמעאל בנו של רבי יוסי.
אמר להם: שמא ראשה נאה? אמרו לו: סגלגל. שמא שערה נאה? דומה לאניצי פשתן. שמא עיניה נאות? טרוטות הן. שמא אוזניה נאות? נפולות. שמא חוטמה נאה? בלום הוא. שמא שפתותיה נאות? עבות. שמא צווארה נאה? שקוע הוא. שמא כרסה נאה? צבה היא. שמא רגליה נאות? רחבות כשל אווז. שמא שמה נאה? – לכלוכית שמה.
אמר להם: יפה קורין אותה: 'לכלוכית' שהיא מלוכלכת. והתירו ר' ישמעאל את הנדר.
(נדרים סו', ע"ב)