ביצוע: דין דין אביב
מילים: חמוטל בן זאב
לחן: עידן רייכל
רגע לפני שקיעה
אני מחבק אותך
וכדור של אש כמו ליבי
צולל ונופל איתך
אחר כך בא החושך
הקסם נעלם
רק עומק מבטייך
וצער העולם
את מוכרת לי מפעם
אולי מגלגול אחר..
חלום שהשאיר בי טעם
של זיכרון בוער
ולפני שאני נוגע
בטרם זריחה
תבואי ותגידי
אני כולי שלך
אני כל כולי שלך...
יש אחת בדמיוני
טובה ומתוקה
ואני מכוון אליה
מתוך ענן שתיקה
אולי משם הגעת לי
ואם את אמיתית
קחי אותי אלייך
זו השגחה פרטית
את מוכרת לי מפעם...
מדרש שיר - "מוכרת לי מפעם" / דין דין אביב, מאת: אלכס רוייטמן / על פי בבלי קידושין פ"א ע"ב
משחרית ועד בוא השקיעה
רבי חייא בר אשי היה נופל על פניו כמו כדור של אש .
צל קר היה מטיל בביתו עד פינת התנור
ורגיל היה לומר "הרחמן יצילני מיצר הרע".
שומעת אותו הייתה אשתו עד בוא החושך
ותוהה הייתה.
זה שנים שפרש ממני ,כולי אינה שלו. "מה טעם שהוא אומר כך".
יום אחד היה הוא לומד בגינתו
פרעה את שערה והעבירה רימון על שפתיה
זיכרון בוער.
פצעה את עינו והוא לא הכירה.
מי את ? שאלה.
אמרה:אני חרותא, הזונה הנודעת מבבל.
אמר: אולי משם הגעת לי.
את מוכרת לי מפעם.
ונתגללו בצער העולם.
אומר היה: אני כולי שלך. אני כולי שלך הייתה עונה.
אחר כך בא החושך. הקסם נעלם.
בטרם הזריחה שב רבי חייא לביתו.
מסיקה הייתה אשתו את התנור.
תחילה ראשו ואז כל גופו הטמין עצמו בתוך התנור.
נתבהלה אשתו ומשכהו אחריה.
אמר לה: הרחמן לא הצילני מיצר הרע, אין השגחה פרטית.
אמרה לו: אני הייתי. קח אותי אליך.
אמר לה: אני בכל מקרה לאיסור התכוונתי.
יש אחת בדימיוני. טובה ומתוקה. ואני מכוון אליה.
נתעטף בענן שתיקה ואמר
אבל את.
את מוכרת לי מפעם.