מדרש פיוט - מה נווא עלי / ר' שמעון ב"ר ניסים.

מאת: תומר עודי - הלל חיפה

מה נאוו עלי / ר' שמעון ב"ר נסים
בגדד-ירושלים / מאה 19-20

מַה נָּאווּ עֲלֵי הֶהָרִים רַגְלֵי        מְבַשֵּׂר שָלוֹם בְּבִנְיַן עִירֵךְ
קוֹל צוֹפַיִך יִשְאוּ קוֹל רִנָּה         הִתְנַעֲרִי מִתּוֹךְ מְגִנָּה
עַיִן בְּעַיִן תִּרְאִי שְכִינָה             וְשָבוּ בָנַיִך לִגְבוּלֵךְ

לִשְבוּיִים דְּרוֹר בְּשִיר וּמִזְמוֹר     אֶל בֵּית הַר הַמּוֹר יְהִי שְבִילֵךְ
סֹלוּ סֹלוּ אֶת הַמְּסִלָּה            פִּצְחוּ רְנָנָה וּתְהִלָּה
יָבֹא מְבַשֵּׂר בִּלְשׁוֹנוֹ מִלָּה         קוּמִי עוּרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ

צְאִי מִבָּבֶל קִרְיַת עוֹבְדֵי בֵל        כִּנּוֹר וָנֵבֶל אָז יְהִי שִירֵךְ
שׂוֹשׂ יָשִׂישׂוּ כָּל אֲבֵלֵי צִיּוֹן          לָבֹא לַחֲסוֹת בְּצֵל הָעֶלְיוֹן
בָּנֹה אֶבְנֶה לָךְ נְוֵה אַפִּרְיוֹן        אָכִין כִּסֵּא לְדָוִד מַלְכֵּךְ

שְאִי עֵינַיךְ וּרְאִי בָנַיִךְ              בָּאוּ אֵלַיִךְ לָאוֹר בְּאוֹרֵךְ
תַּחַת חֹשֶך אָשִים לָךְ אוֹרָה      אָז מִצִּיּוֹן תֵּצֵא הַתּוֹרָה
הִנֵּה גָדוֹל הוּא אָיֹם וְנוֹרָא        בְּיוֹם שִׂימִי כֶתֶר לְרֹאשֵךְ

עַד מָתַי כַּלָּה יָפָה וּמְעֻלָּה         לְזָּר בְּעוּלָה כְּדַל וָהֵלֶךְ
עוּרִי עוּרִי עֲדַת יִשְרָאֵל            אָחִיש אֶשְלַח יִנּוֹן וְגוֹאֵל
וגַם אָקִים לָךְ חוֹמַת אֲרִיאֵל       זָכֹר אֶזְכֹּר חֶסֶד נְעוּרֵךְ

--------------------------------------------------------------------------------
כל זכויות הפיוט המוצג שמורות © הזמנה לפיוט

מדרש פיוט - מה נווא עלי / ר' שמעון ב"ר ניסים - מאת: תומר עודי - הלל חיפה

הפיוט מה נאוו הוא שיר עליז ושמח ונהוג לשיר אותו בשמחת החתונה ובשבע ברכות.

המשורר, שמעון ב"ר ניסים, מצייר לנו את ציור הגאולה ההולכת וקרבה ומתרחשת לנגד עיניו. בניגוד לפיוטים רבים אחרים המתארים את הכמיהה והרצון של עם ישראל לעלות לארץ, ואף את הייסורים שבגלות, פיוט זה שמח במיוחד כנראה משום שהוא אחד הפיוטים החדשים ונכתב במאה ה-20, כאשר עם ישראל זכה לראות בהקמת מדינה. הפייט שמעון ב"ר ניסים זכה אף הוא לעלות לארץ בשנת 1951 והספיק לחיות בישראל שלוש שנים עד שנפטר בשיבה טובה. הפיוט שופע תיאורים שמחים כגון מְבַשֵּׂר שָלוֹם בְּבִנְיַן עִירֵךְ, סֹלוּ סֹלוּ אֶת הַמְּסִלָּה פִּצְחוּ רְנָנָה וּתְהִלָּה, שׂוֹשׂ יָשִׂישׂוּ כָּל אֲבֵלֵי צִיּוֹן ועוד.

משפט אחד שתפס אותי הוא וְשָבוּ בָנַיִך לִגְבוּלֵךְ כאשר המשורר מתכוון לכל אותם גולים העולים לארץ. אך בימינו מתקשר משפט זה לכל אותם שבויים ונעדרים שמקומם לא ידוע, מחיילים כמג'די חלבי שנחטף לא רחוק מהאוניברסיטה, נעדרי קרב סולטן יעקב, רון ארד וגלעד שליט.