משל למלך שכעס על מטרונה ודחפה והוציאה חוץ לפלטין הלכה וצמצמה פניה אחר העמוד. נמצא המלך עובר ורואה אותה.
אמר לה: אקשית אפך (הקשת והעזת פניך).
אמרה לו: אדוני המלך, כך יפה לי וכך נאה וכך ראוי לי שלא קבלה אותך אשה אחרת אלא אני.
אמר לה: אני הוא שפסלתי כל הנשים בעבורך.
אמרה לו: אם כן למה נכנסת למבוי פלוני ולחצר פלוני ולמקום פלוני - לא בשביל אשה פלונית, ולא
קבלה אותך.
כך אמר הקב"ה לישראל אקשיתון אפיכון. אמרו לפני רשב"ע, כך יפה לנו וכך נאה לנו וכך הגון לנו שלא קבלה אומה אחרת תורתך אלא אני.
אמר להם: אני הוא שפסלתי כל האומות בשבילכם.
אמרו לו: אם כן למה החזרת תורתך על האומות ולא קבלוה...
(מדרש רבה, איכה, פרשה ג', כד', ע"ב)