מדרש פיוט - תומר אביטל

ספרי תמה / ר' שלום שבזי

ספרי תמה תמימה
ספרי נגיל בתימה
ספרי נגיל בתימה

בת מלכים החכמה
אן מקומך ספרי לי
אן מקומך ספרי לי
ענתה, ענתה
ענתה יונה סעדיה
לי בפלטרין עליה
לי בפלטרין עליה

ספרי, ספרי, ספרי תמה תמימה
ספרי נגיל בתימה
ספרי נגיל בתימה
ענתה, ענתה

ואני תוך לב אניה
ביפי עוטה מעילי
ביפי עוטה מעילי

ספרי, ספרי, ספרי תמה תמימה
ספרי נגיל בתימה
ספרי נגיל בתימה

הרשות באמת נתונה
לך שלומות החתונה
לך שלומות החתונה

אל יסיתך צר ממונה
בת ואל ישיג גבולי
בת ואל ישיג גבולי.


מדרש פיוט - ספרי תמה - תומר אביטל

מגדולי משוררי תימן היה רבי שלֵם (שלום) שבזי המכונה אף גאון בני תימן חי במאה ה 17. חייו המרתקים הורכבו מעוני דוחק וגירוש משבז, עיירת הולדתו, אך גם מיצירה פורייה וחיבור של יותר מ- 500 פיוטים.
בפיוטיו הרב שבזי נהג לתאר את הקשר שבין עם ישראל ואלוקים בדימויים הלקוחים מעולם האוהב ואהובתו, או אב ובניו.
בפיוט 'ספרי תמה', לפי הפרשנות החילונית הצרה שלי, דומני שאלוקים הפעם מגיח אלינו דרך דמות של בת. "בת מלכים חכמה" הנזכרת בפיוט מרמזת על השכינה. בקבלה השכינה מכונה "מלכות" בשל התפיסה שהיא מלכת העולם האצילה והרוחנית שבהופעתה הקב"ה מולך על המציאות. אך לדעתי מלבד הרובד הזה של ייצוג ארצי של אלוקים יש כאן משהו חדש.
הניסיון להפוך את אלוקים לדמות הקרובה אלינו חוזר בתפילות ובתורה פעמים רבות. אם זה "אבינו שבשמיים", רעיה, או מלכה. אך הפעם אלוקים מיוצג כבת. ויותר מכך - כבת בגיל של 'לעזוב את הבית', ולהמשיך הלאה, לחיים בלי אביה. הבת אפילו מתכוונת להתחתן ("לך שלומות החתונה"). אם נצא לרגע מהמישור המטפורי- נוכל להקביל זאת לעזיבת אלוקים את עם ישראל. שבזי מתאר את ייסוריו וחוסר רצונו מניתוק זה, ואף קורא לתורה לתמוך בו ברגע קשה זה, להיות לו לסעד. "לי בפלטרין עליה" אומר. פלטרין- ארמון של מלך- כלומר אלוקים קדשני ויעזור לי להתעלות מעל הכל. יחד עם זאת הוא מבין אותה (או אותו)- ואומר "הרשות באמת נתונה". כלומר מי שנתן את הרשות יכול לקחת את הרשות, הוא לא יכול להשאיר אותה נגד רצונה. עצוב.

המטאפורות שמתארות את הקדוש ברוך הוא ריתקו אותי תמיד בתור חילוני. אני יכול להבין את הניסיון לקרב מושג כה מופשט של 'כל יכול', ולחבר אותו ל"ואהבת את השם אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודיך". בשיר השירים אפילו מתוארת אהבת האלוהים בצורה אינטימית. אני יודע שזה מקובל, אבל זה עדיין נראה לי מוזר. איזה שליט ייתן שידברו אליו כך? האם זאת אהבה של הערצה? או אהבה בדומה לזאת של גבר לאישה, על כל המשתמע מכך?

לאהבה פנים רבות. אהבה לאם היא לא בהכרח כמו אהבה לאישה, ואהבה לאח היא לא כמו אהבה לחבר. כך יש גם גוונים רבים למערכות יחסים. נראה לי שהכלל תקף גם במקרה זה, וכל אחד יכול לבחור את מערכת היחסים שלו עם אלוקים, כמו ששבזי בחר לראותה כאן, לדעתי, כבת אהובה.

בבית שלי שוררת אהבה משפחתית עמוקה, אבל היא נשארת בינינו לבין עצמנו. הוריי פחדו פחד מוות כל אימת שאחד הילדים הראה סימן של סקרנות שמיים. אבי אמר שהמשפחה מספיקה למילוי כל הצרכים והמאווים. המשפחה מעל הכל, ודבר הוא לא מעל המשפחה. ואגב בניגוד לשבזי הוא לא יכול לחכות ולראות את בתו האהובה כבר מתחתנת וממשיכה הלאה. אז אולי הוא ושבזי לא רואים את האהבה באותה עין, אבל כמו שאמרתי, לאהבה פנים רבות.