היה אדם אחד, שלא האמין במה שאומרים אנשים, שיש שדים לצים, שבאים לפעמים ומטעים בני אדם.
פעם אחת בלילה בא אצלו לץ אחד מהם וקראו אל החוץ שיצא, ויצא לחוץ, והראה לו הלץ שיש לו סוס נאה למכר. וירא והנה סוס נאה מאוד, ושאלו: "כמה אתה רוצה?".
השיב הלץ: "ארבעה מטבעות זהב".

וראה שהוא שווה בלי ספק לפחות שמונה מטבעות זהב, כי הוא סוס מובחר וטוב מאוד, וקנה אצלו את הסוס בעד ארבעה מטבעות זהב.
והיה בעניו מציאה גדולה. למחר הוציא הסוס למכור, ועמדו אנשים על המקח ורצו לתן לו איזה סך.
אמר: מן הסתם אם נותנים לי סך כזה שהוא שווה כפלים ולא נתרצה.
והוליך את הסוס למקום אחר, ורצו לתת לו כפליים כרצונו.
אמר: מן הסתם שווה כפליים מזה הסך.

וכך הוליך את הסוס למקום נוסף, עד שהגיע סך מכירת הסוס לאלפים, ולא נתרצה עם אף אחד למכרו.
כי כול מה שרצו לתת לו אמר: מן הסתם שווה כפליים, עד שלא נמצא מי שייקחהו, רק המלך.
והוליכו למלך, ורצה המלך לתת לו סך עצום.
כי הסוס הוטב מאוד בעני כול.
ולא נתרצה עם המלך גם כן, כי אמר: מן הסתם שווה יותר. עד שגם המלך לא קנה הסוס.

הלך מהמלך עם הסוס להשקותו, והיה שם פלומפ (ברז מים) שמשם משקים.
וקפץ הסוס לתוך הפלומפ ונעלם ואיינו.
כי מעשה לצים כל עניין הסוס וצעק מאוד על זה, ונתקבצו אליו בני העולם לקול זעקתו, ושאלו אותו מה אתה צועק?
השיב שהסוס שלו קפץ לתות הפלומפ. והכו אותו הכה ופצוע, כי נדמה למשוגע כי נקב הפלומפ צר מאוד ואיך אפשר שיקפוץ הסוס לשם?
וראה שמכים אותו והוא נראה כמשוגע, ורצה לילך משם.
בתוך שרצה לילך משם, והנה הסוס מתחיל להוציא את ראשו מתוך הפלומפ, והתחיל לצעוק שנית: "אהה אהה!" מחמת שנדמה שיש שם סוסו.
ותקבצו שוב אצלו בני העולם, והכו אותו שנית, כי הוא משוגע כנ"ל, ורצה שוב לילך משם. כיוון שרצה לילך, והנה מושיט שוב הסוס את ראשו מן הפלומפ, והתחיל לצעוק כנ"ל. ונתקבצו שוב אליו והיכהו כנ"ל .

(רבי נחמן מברסלב)