בסורא היה דבר. בשכנותו של רב לא היה דבר. סברו משום כך - משום זכותו של רב שהיא מרובה. נראה להם בחלום: רב, שמרובה זכותו יותר, דבר זה קטן לרב אלא משום אחד שהיה משאיל מעדר ואת לקבורה. בדרוקרת היתה שרפה ובשכנותו של רב הונא לא היתה דליקה. סברו מכאן כי בזכותו של רב הונא שהיא מרובה, נראה להם בחלום: זו קטנה היא לו לרב הונא, אלא משום אישה אחת שמחממת את התנור ומשאילה לשכנותיה.
(תלמוד בבלי, מסכת תענית כ"א עמוד ב' תרגום הרב עדין שטיינזלץ)


בסורא הוות דבר בשיבבותיה דרב לא הוות דברתא. סברו מיניה משום זכותיה דרב דנפיש. אתחזי להו בחילמא: רב דנפישא זכותיה טובא, הא מילתה זוטרא ליה לרב. אלא משום ההוא גברא, דשייל מרא וזבילא לקבורה. בדרוקרת הוות דליקתא, ובשיבבותיה דרה הונא לא הוות דליקתא. סבור מינה בזכותא דרב הונא דנפיש. איתחזי להו בחילמא: האי זוטרא ליה לרב הונא, אלא משום ההיא איתתא דמחממת תנורא, ומשיילי לשיבבותיה.
(תלמוד בבלי, מסכת תענית כ"א עמוד ב')