1. פירוש האברבנאל לפרשה- הקדמה
הפרשה הזאת היא כל קרן ישראל וזכותם לפני אביהם שבשמים, ולכן היא שגורה בפינו בתפילתנו כל היום ומפני זה ראוי להפליג בה העיון והחקירה יותר מבשאר הפרשיות...

2. עניינו של מדרש האגדה-
שמות רבה, פרשה י, פסקה ד: "ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים"-
תני רבי עקיבא אומר: צפרדע אחת היתה והיא השריצה ומלאה את ארץ מצרים.
אמר לו רבי אלעזר בן עזריה: עקיבא, מה לך אצל הגדה! כלה מדברותיך ולך אצל נגעים ואהלות! צפרדע אחת היתה ושרקה להן ובאו.

3. משנה, מסכת אבות ה, ג
עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְעָמַד בְּכֻלָּם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם:


4. בראשית רבה, פרשה נה, פיסקה ז
את בנך- אמר לו: שני בנים יש לי. אמר לו: את יחידך, אמר לו: זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו, אמר לו: אשר אהבת, אמר לו: שניהם אני אוהב, אמר לו: את יצחק.
ולמה לא גילה לו מתחלה? שלא לערבבו פתאום ותזוח דעתו עליו ותטרף...


5. פרקי דרבי אליעזר, פרק ל
אמר לו: רבון כל העולמים באי זה הר אמרת לי? אמר לו: בכל מקום שתראה את כבודי עומד וממתין לך שם...


6. תנחומא, וירא, כב
אמר אברהם: מה אעשה?? אם אגלה לשרה, נשים דעתן קלה עליהן בדבר קטן כל שכן בדבר גדול כזה. אם לא אגלה לה, ואגנבנו ממנה בעת שלא תראה אותו, תהרוג את עצמה.
מה עשה? אמר לשרה: תקנו לנו מאכל ומשתה ונאכל ונשמח.
אמרה לו: מה היום מיומים ומה טיבה של שמחה זו?
אמר לה: זקנים כמותנו נולד להם בן בזקנותם כדי לאכול ולשתות ולשמוח. הלכה ותקנה המאכל. כשהיו בתוך המאכל אמר לה: את יודעת, כשאני בן ג' שנים הכרתי את בוראי, והנער הזה (יצחק) גדול ולא נחנך ויש מקום אחד רחוק ממנו מעט ששם מחנכין את הנערים, אקחנו ואחנכנו שם. אמרה לו: לך לשלום.


7. ויקרא רבה, כו, ז
"וישכם אברהם בבקר ויקח את שני נעריו עמו" - ומי היו ישמעאל ואליעזר


8. אגדת בראשית, פרק לא
כיון שאמר לו "קח נא" מיד השכים אברהם בבקר והיה מהלך ולא ראה כלום יום א', והלך וישב לו. שוב השכים יום ב' ולא ראה כלום. משאמר לו: "על אחד ההרים אשר אומר אליך", בשלישי ראה לשכינה עומדת בהר, שנאמר: "ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק".


9. קהלת רבה, ט, ז
ראה ענן קשור על ההר, אמר: דומה שזה ההר שאמר לי הקב"ה להעלות את יצחק בני עליו.
אמר לו: יצחק בני, רואה אתה מה שאני רואה? אמר לו: הן. אמר לו: מה אתה רואה? אמר לו: ענן קשור על ההר.
אמר לאליעזר ולישמעאל נעריו: רואים אתם כלום? אמרו: לאו. אמר: הואיל ואין אתם רואים כלום והחמור אינו רואה כלום (שם) שבו לכם פה עם החמור, עם דומין לחמור.

10. פסיקתא רבתי, פרשה מ
"וילכו שניהם יחדיו"- מהו יחדיו? שלא היצר במה שאמר לו אביו. אלא כשם שזה היה שמח להקריב, כך זה היה שמח ליקרב, אברהם שמח לעקוד ויצחק שמח ליעקד אברהם שמח לשחוט ויצחק שמח (לשחוט) [לישחט].


11. ישעיהו מ, לא
"וקוֵֹי ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפו".



12. בראשית רבה, סה, י
"ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות" (בראשית כז', א)- מכח אותה ראיה. שבשעה שעקד אברהם אבינו את בנו על גבי המזבח בכו מלאכי השרת... ונשרו דמעות מעיניהם לתוך עיניו והיו רשומות בתוך עיניו וכיון שהזקין כהו עיניו הדא הוא דכתיב: ויהי כי זקן יצחק וגו'.


13. תנחומא, וירא, כג
...אבא לא תודיע את אמי כשהיא עומדת על הבור, או כשהיא עומדת על הגג, שמא תפיל את עצמה ותמות.
מיד בנו שניהם את המזבח ועקדו על המזבח ונטל את הסכין כדי לשחטו עד שיצא ממנו רביעית דמו ובא השטן ודחף ידו של אברהם ונפלה הסכין מידו וכיון ששלח ידו לקחתה יצאה בת קול ואמרה לו מן השמים: "אל תשלח ידך אל הנער!" ואלולי כן כבר היה נשחט.
באותה שעה הלך השטן אצל שרה ונזדמן לה כדמות יצחק. כיון שראתה אותו אמרה לו: בני מה עשה לך אביך? אמר לה: נטלני אבי והעלני הרים והורידני בקעות והעלני לראש הר אחד ובנה מזבח וסדר המערכה והעריך את העצים ועקד אותי על גבי המזבח ולקח את הסכין לשחטני ואלולי שאמר לו הקב"ה אל תשלח ידך אל הנער כבר הייתי נשחט. לא הספיק לגמור את הדבר עד שיצאה נשמתה. הדא הוא דכתיב: "ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה" (בראשית כג', ב)- מהיכן בא? מהר המוריה.


14. פסיקתא רבתי, פרשה מ
בנה את המזבח, סידר את העצים ועקד את יצחק על גבו. נטל אברהם את המאכלת לשחטו, אמר לו יצחק: אבא, אוסרני בידיי וברגליי, שהנפש חצופה היא שלא אראה המאכלת בא עלי ואקרטע ואיפסל מן הקרבן. כפתו אביו.
כיון שבא ליתן את המאכלת על צווארו, באו המלאכים והיו בוכים ומצווחים לפני הקדוש ברוך הוא... ומה היו צועקים? "...היכן הוא מתן שכרן של עוברי דרכים?! שהיה אברהם מודיעך בעולם ...בטל מתן שכרם של אורחים שהיו באים מכל מקום ולנים אצל אברהם לאכול חנם ולעשות אותך ברכה בעולם?! אלא הפר ברית ומפיר אתה את הברית שאמרת לאברהם "את בריתי אקים את יצחק" (בראשית י"ז כ"א)! הרי המאכלת על צווארו! עד אימתי אתה ממתין??? ...
מיד אמר הקדוש ברוך הוא למיכאל: מה אתה עומד?! אל תניחנו!
התחיל מיכאל קורא אותו: "ויקרא אליו מלאך ה' מן השמים ויאמר אברהם אברהם", ב' פעמים שהיה ממהר לשוחטו והיה צווח בו כאדם הצועק מתוך צרה "מה אתה עושה???" אברהם הופך פניו אצלו.
אמר לו [מיכאל לאברהם]: מה אתה עושה?! אל תשלח ידך אל הנער!!! אמר לו: ואחנקנו?
ואמר: ואל תעש לו מאומה! אמר לו אברהם: חוץ מזו ומזו? הקב"ה אמר לי לקרב בני ואתה אומר לא תקרבנו?!
מיד קפץ עליו [הקדוש ברוך הוא] ויאמר: בני, בי נשבעתי נאם ה' כי יען אשר לא חשכת את בנך את יחידך...".


15. תנחומא, וירא, כג
אמר לו [אברהם לקב"ה]: כשם שהיה בלבי מה להשיבך ולומר לך- אתמול אמרת לי כי ביצחק יקרא לך זרע עכשיו אתה אומר לי העלהו שם לעולה?! וכבשתי את יצרי ולא השבתיך,
כך כשיהיו בניו של יצחק חוטאין ונכנסין לצרה תהא נזכר להן עקדתו של יצחק ותחשב לפניך כאלו אפרו צבור על גבי המזבח ותסלח להן ותפדם מצרתן.
אמר לו הקב"ה: אתה אמרת את שלך ואומר אני את שלי. עתידין בניו של יצחק לחטוא לפני ואני דן אותם בראש השנה. אלא, אם מבקשין שאחפש להן זכות ואזכור להן עקידת יצחק יהיו תוקעין לפני בשופר של זה. אמר לו: ומה הוא השופר? אמר לו: חזור לאחוריך. מיד "וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו"...
אמר לו הקב"ה: יהיו תוקעין לפני בקרן איל ואושיעם ואפדם מעונותיהם...".


16. מלאכי, ג, כג-כד
הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא:
וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם: