המתפלל תפלת שמונה עשרה אפילו מלך שואל בשלומו לא ישיבנו, ולא שנו אלא מלכי ישראל אבל מלכי עובדי כוכבים שהם אכזרים ויכולים להורגו, ואין לך דבר העומד בפני פקוח נפש, ואם לא יענה לו שלום יהרגנו, לכן יכול להפסיק תפילות ולענות לו לשלום. (ברכות, ל).

ומעשה בחסיד שהיה עומד ומתפלל, וגם השרים אז היו אנשים שיכולים להרוג, ועבר שר אחד ואמר שלום לאותו חסיד, והחסיד לא השיבו שהיה עסוק בתפילתו, כי המתפלל צריך לשים לבו לתפילה ולכון בה, השר המתין לו, וכשגמר אמר לו ריקא, אדם ריק ופוחז, כתוב בתורתכם (דברים ד, טו). "ונשמרתם מאד לנפשותיכם", ולמה לא אמרת לי שלום? אם הייתי הורגך מי היה מפריע לי! החסיד, הזה היה ריקא, כי היה ריק מהמצוות, כי נעשה לו נס מן השמים ועל כך לקחו לו את זכויותיו.

אמר לו החסיד, אם אתה היית עומד ומדבר עם המלך, ובא חבר שלך ואומר לך שלום, האם היית עונה לו? אמר לו לא הייתי מפסיק, כי היו חותכים ראשי בסייף! אמר לו החסיד ומה אתה, לפני בשר ודם לא היית מפסיק מלדבר עם המלך, אני דברתי עם מלך מלכי המלכים וכיצד אפסיק, והשר קיבל דבריו ועזבו בשלום. (הרב עובדיה יוסף, ספר הליכות המוסר השלם, תשסט)