פלימו היה רגיל לומר בכל יום: חץ בעיניך השטן. פעם אחת בה השטן בערב יום הכיפורים ונדמה לו כעני וקרא על הפתח. הוציאו לו פת. אמר לו: ביום כגון זה הכל מבפנים ואני מבחוץ? הכניסהו והביאו לפניו פת. אמר: יום כגון זה – הכל אצל השולחן ואני לעצמי? נטלו והושיבו אצל השולחן. היה יושב ומעלה גופו שחין ואבעבועות ועושה דברים מאוסים. אמרו לו: שב יפה. אמר תנו לי כוס. נתנו לו כוס. נתחמם והתחיל זורק לתוכו כיחו וניעו גערו בו נפל ומת. יצא קול: פלימו הרג נפש.
(תלמוד בבלי מסכת קידושין דף פא עמוד א)