שכנוּת / עמית מאיר

נסי לשמוע כביסה.
על חבל, או ענף.
ברוח גדול וחזק של סוף חורף
את מבקשת
שהאטב יחזיק
וישמור על הקשר
שבין חבל סורר
ללבנים בוגדניים.

וכמוהו תמיד
בסוף את נשברת
ונושבת אלי.
אני מציע לך
סדינים לבנים
ומפה
שנשרו מחבלו של אחר.

ועכשיו אצלי.

ואת?
רק נסי לחשוב שזה בית.

שומעת?
כביסה.