שרף האהבה / אהרון אקילוב

בחדירת עיניי אל עומק מחשבתך,
ידעתי, כי במקום אחד אנו.
ובפגישת שפתותינו בחטף,
נשקו מהויותינו.

קלות נגעו ידינו מעצמן,
עת תודעתנו ידעה אהבה,
וכך, מגע קליל של זמן
בנה לו עוד שכבה

צרבתי בליבי את רגעי ההצתה,
כבר ראינו רחוק אל העבר.
זוכר אני, איך התהלכת לך מהוללה
האצת נשימתי ומבטי לא סר

מסע העינוגים לא תם עם שחר
ועוד חשקתי בנפשך,
אך, אוושה קטנה שׁחקה בלאט
האל אישך תשוקתך?