פָּתִיחַ:

צְעִיפָהּ נוֹתַר שָׁם, שׁוֹכֵב נִנּוֹחַ,

נִשְׁכַּח בְּבִיתַן הַשֹּׁמְרִים.

לֹא נִצַּת בּוֹ גַּעְגּוּעַ,

זֶהוּ גּוֹרָלָם שֶׁל חֲפָצִים.

זוֹכֵר שֶׁהִבִּיט בָּהּ, 

הֵצִיץ בַּכַּרְטִיס, 

הֶחֱוָה בְּיָדוֹ לְעֵבֶר הַכְּנִיסָה.

הוּא חִיֵּךְ אֵלֶיהָ,

וְהִיא חָמְקָה עָבְרָה לָהּ. 

כָּל צְעִיפֶיהָ כְּבָר אָבְדוּ לָהּ,

הַצְּעִיפִים שֶׁנִּתְּנוּ לָהּ מַתָּנָה.

אֶחָד אֶחָד הֵם יוֹצְאִים מֵחַיֶּיהָ,

וּמַה תַּגִּיד עַל כָּךְ אִמָּהּ

(תָּמִיד אַתְּ מְאַכְזֶבֶת אוֹתָהּ)

הַאִם הִבְחִינָה בְּחִיּוּכוֹ?

מַבָּט חָטוּף אֶחָד 

דַּי בּוֹ כְּדֵי לְהֵחָרֵת בַּזִּכָּרוֹן,

לְהַשְׁאִיר חוֹתָם עַל לִבָּהּ.

כַּמָּה רִגְשׁוֹת חֲרָטָה

עוֹד תּוּכַל לָשֵׂאת,

כַּמָּה שְׁרִירִים מְתוּחִים

חַיָּלִים מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה.

לְבַסּוֹף יְגַלֶּה אוֹתוֹ מוּנָח, 

אַךְ הִיא כְּבָר אֵינֶנָּהּ,

נִבְלְעָה בֵּין כְּתָלִים

בְּמַמְלֶכֶת מְלֻמָּדִים.

מַה יִּשְׁמֹר עָלֶיהָ עַכְשָׁו -

חֲשׂוּפָה לְקֹר הַכִּתָּה.

הַקַּיִץ מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלּוֹנוֹת,

וְהִיא בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה.

"נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת" (שִׁיר הַשִּׁירִים)