אותיות האלף בית

ויהי כאשר חפץ ה' לברוא את העולם ותרדנה כל עשרים ושתים האותיות החרותות בעט שלהבת כתרו, ותתיצבנה לפניו. ותגש האות ת' ותאמר: אנא ה' ברא נא עולמך בי, כי נמצאה אנכי בראש המילה "תורה" אשר אתה אומר לתתה לעמך ישראל על ידי משה בן עמרם ויען ה' ויאמר: בעד שלשת אלפים שנה ושלש מאות שנה ושש שנים וצויתי להתוות את התו על מצחות אנשים צדיקים, והיה כבוא המשחית להכות את החטאים, וראה את מצחות האנשים הצדיקים וסר מהם ולא יעשה להם כל רע ותתעצב האות ת' ותצא מאת פני ה'. ותבאנה יתר האותיות ותפצרנה בה' ותתחננה אליו לאמר: אנא ברא את עולמך בנו ולא יעשה ה' את בקשתן, עד אשר באה האות ב' ותאמר: ה' אלהי בניך ישבחוך בי יום יום כי יאמרו: ברוך ה' לעולם אמן אמן ויאמר ה' אל האות ב': ברוך הבא בשם ה' ויקחה ויברא בה את העולם ויכתב: בראשית ברא והאות א' עמדה בכל העת הזאת על מקומה ותחרש. ויקרא ה' אליה ויאמר: מדוע את מחרישה ואינך מבקשת ממני דבר? ותען האות א' ותאמר: אדון כל העולמים הנה אנכי הדלה בכל האותיות ומספרי אחד הוא ואיך אהין לגשת אליך ה' אלהי, ולדבר דבר? וישמע ה' את דברי האות א' וייטבו בעיניו מאוד ויאמר: יען כי נקלות בעינך מאד, על כן ראשונה תהיי לכל האותיות, כי מספר אחד ואני אחד והתורה אחת, והיה בתתי את התורה לעמי ישראל ואמרתי בך: אנכי אדני אלהיך.
(אותיות דרבי עקיבא, ילקוט שמעוני א').