שניים שהיו מהלכים בדרך, וביד אחד מהם קיתון (מימיה) של מים.
אם שותים שניהם - מתים, ואם שותה אחד מהם - יגיע למקום ישוב.
דרש בן פטורה: מוטב שישתו שניהם וימותו, ואל יראה האחד במות חברו.
עד שבא רבי עקיבא ולימד: "וחי אחיך עמך" (ויקרא, כה, לו) - חייך קודמים לחיי חברך.
(בבא מציעא, סב, ע"א)